כל הפוסטים בהרב רונן לוביץ

הציווי שבפרשה: "לֹא תִתְגֹּדְדוּ" מתכוון במשמעותו הפשוטה לאסור עלינו לחבול בגופנו מתוך אבל על מת. אולם חז"ל דרשו שציווי זה

הפסוק: "מִהֲרוּ בָּנָיִךְ, מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִבַיִךְ מִמֵּךְ יֵצֵאוּ", מופיע בהפטרת השבת, ודומה שסביב הוויכוח הציבורי בישראל כיום הוא נהייה אקטואלי ביותר,

על כולנו לנוע מ-ט' באב אל ט"ו באב, מיום הפירוד הגדול שנבע משנאת חינם, אל יום השמחה החשוב עברנו השנה

בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, (בשנת תש"א–1941), עמד הרב הראשי לישראל, הרב יצחק הרצוג, לשוב לארץ מארה"ב. באותה עת שעטו

אנשים נוטים לקיים עד הסוף את המשימה שקיבלו על עצמם אם היא נוגעת להם אישית כל שחקן שחמט יודע שעליו

נשים שחשקה נפשן בפעילות דתית, סופגות לא פעם ביקורת בטענה שהמניע שלהן פסול. יש לזכור שרק הקב"ה "יראה ללבב"  האם

הבדל גדול יש בין בלק, המלך המבוהל, לבלעם הנביא המקולקל. בלק חושש בעיקר מהנזק הכלכלי שעם ישראל עלול לגרום לו

יש מחד אנשים שהאובדן מחליש את אמונתם, וכאלה שהוא נוטל מהם את כוחם ולשד חיותם, אך יש מאידך שדווקא מתחזקים

"פרשה זו יפה נדרשת" בכל בית ובכל בית כנסת, במיוחד בימים של סערות חקיקה כשבכל מוצ"ש מפגינים בשקיקה. שני הצדדים

כל מעבר מצורת חיים אחת לאחרת מכיל אתגרים רוחניים חדשים ומורכבים כיצד קרה שאותם חכמים ומנהיגים "רָאשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל", שהלכו