כל המאמרים במדור ויקרא

אחת מהברכות שבפרשה היא על שפע יבול שיצמח מן השדה כשכר לקיום התורה והמצוות: "ואכלתם ישן נושן, וישן מפני חדש תוציאו" (ויקרא כו י). בפסוק

פרשת הקללות היא פרשה קשה. ל"עיכול", לקריאה ולשמיעה. שחפת וקדחת, מכלות עיניים ומדיבת נפש. מגפה, מנוסה. שמים כברזל וארץ כנחושה. "ותם לריק כחכם ולא תיתן

אחד עשר פסוקי ברכה פותחים את פרשת בחוקותי. המילה הראשונה בפסוקים הללו היא 'אִם' והמילה החותמת אותם היא 'קוֹמְמִיּוּת'. המילה הראשונה היא התנאי- 'אִם בְּחֻקֹּתַי

הגמרא המצוטטת ביותר בימים אלו: "אמרו: שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא, מגבת עד אנטיפרס, וכולן מתו בפרק אחד מפני שלא נהגו

הפועל "הלך" בהטיותיו השונות חוזר שוב ושוב בענייני הברכות והקללות של פרשת "בחוקותי". הפרשה פותחת במילים: "אִם-בְּחֻקֹּתַי, תֵּלֵכוּ”, והשכר ש-ה' מבטיח הוא: "והתהלכתי בתוככם". בקללות

התורה אינה סלחנית לשפיכות דמים. היא מנהלת מאבק נגדו מתחילתה. כבר בפרשת נוח נאמר ״שופך דם האדם – באדם דמו יישפך, כי בצלם א-לוהים עשה

פסוקי הפרשה החזירו אותי אל הקורסים הראשונים שלמדתי במסגרת התואר הראשון בפסיכולוגיה ואשר אותם אני מלמדת בשנים האחרונות במוסדות שונים. בין תחומי המחקר המרכזיים בהם

היה זה ניצול השואה הסופר וחתן פרס נובל אלי ויזל ז"ל, שחזר פעם אחר פעם על המשפט הבא: "ההיפך מאהבה זה לאו דווקא שנאה. ההיפך

הימים שבין פסח לעצרת, אלו ימי זיכרון על מותם של עשרים וארבעה אלף תלמידים של רבי עקיבא. הטרגדיה הייתה גדולה. העולם נחרב והפך לשממה רוחנית.