כל הפוסטים בפרופ' משה הלינגר

בגיליון הקודם, עמדנו על דמותה של אסתר ההולכת וצומחת למול עינינו גם כאישה וגם כמנהיגה. מעמדה של אסתר בולט בכל

נחתום את הדיון בדמויות נשיות בתנ"ך בדמותה של אסתר. חשוב לציין שאסתר היא אחת משתי הנשים (בצד רות) שספר בתנ"ך

פמיניזם והלכה-כג' בניגוד למשקלן הרב של מספר נשים בתנ"ך, ומעל כולן דבורה הנביאה, השופטת והמנהיגה, בעולמם של חכמים, שהוא עולם

דבורה שונה משאר השופטים המתוארים בספר שופטים. היא המנהיגה-אישה היחידה לעומת כל השופטים שהיו מנהיגים גברים. היא מנהיגה צבאית כמוהם

הפסוקים הראשונים המתארים את דבורה בפרק ד' (ד-ה) בשופטים מוסרים לנו לא מעט מידע: "וּדְבוֹרָה אִשָּׁה נְבִיאָה, אֵשֶׁת לַפִּידוֹת–הִיא שֹׁפְטָה

בשונה משופטים אחרים, דבורה לא זוכה להשראה א-לוהית במיוחד לצורך ביצוע המטלה של הצלת בני ישראל אולי הדמות הנשית הכי

על פי המסורת, בארה של מרים נגנזה בים כינרת אולם היא משפיעה במקומות רבים דמותה של מרים המנהיגה, הנביאה והלוחמת,

כפי שראינו, הספרות המדרשית מרחיבה מאוד באשר לסגולותיה של מרים. אחד המדרשים מתאר את מרים כמי שדאגה להחזרת הנישואים של

דמותה של מרים לאור התורה, ועוד יותר לאור הפרשנות של חז"ל, היא של דמות מופת. היא אחות ובת מסורה, דואגת

דעה מקובלת במחקר היא ששרה מייצגת את הנשים במקרא שהן בעיקר דמויות פסיביות, טפלות לגברים אליהם הן קשורות. (לדוגמה ראו