כל הפוסטים באבינועם הרש

הוא תפס אותי אחרי תפילת שחרית, טיפוס מעניין שיצא לי להכיר לאחרונה. "תגיד לי", הוא אמר לי כממתיק סוד, "הבן

ביום שלישי בשבוע שעבר תכננתי לקחת את הילדים שלי ולנסוע איתם לנחלים. כעבור שמונה דקות מתחילת הנסיעה, ליד צומת אלעד,

שמעתי הורים שלא רוצים שהילדים שלהם ייחשפו לסיפורי החטופים שחזרו. שלא יהיו להם סיוטים. שלא ייחשפו למראות שהם לא רוצים לחשוף.

השבוע חבר שלי שיתף אותי בדבר מוזר שקרה לו: כמו שעושים בכל שבוע, גם ביום שישי הזה הוא התארגן בבית

כשהייתי מחנך של כיתה ט', שמעתי על ר"מ אחד שהיה לו מנהג מקסים: בכל יום הוא היה שולח להורים מחמאות

הדור הצעיר שלנו המדהים, הגדול, המופלא הזה, לא מפסיק להפתיע אותנו מחדש. זה ממש אותו דור שלא הפסיקו להסביר לנו

בכל בוקר, לפני התחלת השיעור הראשון, הייתי ניגש לשומר בית הספר ויחד היינו מנתחים את המהלכים הבאים של מכבי חיפה

הורים רבים ואנשי חינוך שואלים איזה מסר ניתן בכל זאת להעביר לילדים ולתלמידים מהאירועים האחרונים. דווקא עכשיו זה הזמן לדבר

שיחה שהתרחשה לפני שבועיים, בבית קפה ב'איירפורט סיטי'. כל השמות בדויים. "תשמע", אמר לנו כרם: "אני לא יודע למה, אבל

חבר שלי מהישיבה התיכונית שלח לי SMS קצר שהיום הוא יום הפטירה של המורה לספרות שלנו מהישיבה, אמיל. אמיל הזקן