כל הפוסטים בדבורה זגורי

המצלמות שהיו דבוקות אל כוחות הבטחון עד שאמא של החייל בבית יכלה לשמוע את הנשימות שלו בזמן אמת שכנה של

זה היה מטלטל ממש, להבין שבחיים האמיתיים של התושבים שבעצם גרים בפועל על האי, הם ואבותיהם, לא ראויים 'לבוא בקהל'

אני זוכרת שכשהמורות אצלנו בבית הספר רצו להדגיש עד כמה נוכחות ה' בעולם היא דבר ברור כאור השמש לכל מי

לקח לי כמה שנים להבין שאח של וולף מפיל בקבוקים בלי קשר לפורים ושייקח לו הרבה שנים לצאת מזה פורים

מנחם ידע שזה מהפך עצום, שלא ברור איך יקבלו אותו בחברה, שלא ברור איך יקבלו אותו בבית. אז הוא חיכה

זה כמו שמישהו יבוא לבקר בארץ ויגידו לו 'אולי תסע לירושלים? אולי תבוא לתל אביב'? והוא יגיד- 'מה פתאום, אני

ילדים שגדלו במקומות אחרים ועברו דירה להתנחלויות ונזרקו למציאות הזו כל יום הרגישו בלי שידעו שיש לזה מילים- שזה לא

את הסלט הגדול שנעשה בלי אבחנה מדברי תורה, הלכה, תרבות, תפיסות של מגזרים ספציפיים, ועוד, אוכלים תושבים במדינה שמעמיסים אותו

יש הרבה שלא רוצים לאבד את הסמכות הרבנית, אבל נהיה להם קשה להחזיק בה. מכתב הרבנים היה עוד חוט בחבל

למילים: "המשפחה תקפה" יש סאב-טקסט אחד: משפחה אלימה. הנה לנו מסלול לתפארת- בן אלים למשפחה אלימה שהיא בת למגזר אלים