כל הפוסטים בהרב מאיר נהוראי

מאמר זה נכתב באדמת פולין בסיום סיור בן שבוע ימים במחנות ההשמדה, במחנות עבודה, ובשאר מקומות שנטבחו בהם יהודים זקנים

אירוע חריג ויוצא דופן התרחש כמאה שנה לפני חורבן הבית, בערב פסח שחל להיות בשבת. בני בתירא שהנהיגו את העם

מילות הערכה ותודה כמעט שאינן נשמעות בתקופתנו. בחיי היום הסוערים מלווים את האדם מתחים, שעלולים לפגום ביכולתו לפרגן אפילו לבני משפחתו ולחבריו.

כאשר אנו אוספים במרוכז חפצים למטרה כל שהיא, אם המבצע הצליח ניתן לומר בסופו "היה די והותר". פירוש: אספנו הרבה,

כאשר ט"ו באדר חל בשבת בני הכרכים חוגגים פורים משולש, משום שמצוות החג נעשות במשך שלושה ימים. י"ד באדר – קוראים את

מאז ראשית האנושות נגזר על האדם – "בזיעת אפך תאכל לחם". במהלך הדורות העצמנו את גזירת הקב"ה לא רק לדאגה

פרשת 'בא' מתארת את שלוש המכות האחרונות שספגו המצרים. בעוד בשבע המכות הראשונות לא התקיים מו"מ ביחס לזהות המשתחררים, אלא

בשעה של מאבק הישרדותי, כל חושיו של האדם מכוונים לפעולה אשר תציל את חייו. אין  פניות לשמוע הבטחות עתידיות. גם

משה רועה את צאן חותנו במדבר, ולפתע הוא רואה תופעה יוצאת דופן: סנה (שיח קוצני) בוער שאינו נשרף. משה מייד

צום עשרה בטבת מציין את תחילת המצור על ירושלים. שאר הצומות באים על חורבן ועל פורענות בעם ישראל: י"ז בתמוז