כל הפוסטים בהרב רונן לוביץ

בחברה בה ערך הפרט נשחק עד דק "אם היה אדם נופל ומת אין משימין לבם עליו" כולנו נולדנו אגואיסטיים, ואלמלא

קין והבל גדלו בעולם בו לא היו צריכים להתאמץ, ולא נחוו משברים, וכשהופיע המשבר הראשון הם לא שרדו אותו הם

  המעבר מהימים הנוראים לחג הסוכות הוא מעבר חד ביותר מימי יראה לימי שמחה, והוא ניכר בכל דפוסי ההתנהגות שלנו.

אילו היה רוב עם ישראל יושב בארצו, יתכן שביום הכיפורים הבעל"ט הייתה מתחילה שנת היובל, שהרי היובל מתחיל ביום כיפור

האירועים המלכותיים בממלכה הבריטית בעקבות פטירת המלכה אליזבת השנייה הגיעו בימים בהם "המלך בשדה", והם יכולים לספק לנו תרגיל הכנה

כשמסיים אדם להפריש את כל התרומות והמעשרות בשנה השלישית של מחזור השנים עליו להכריז ולומר: "בִּעַרְתִּי הַקֹּדֶשׁ מִן הַבַּיִת וְגַם

74 מצוות יש בפרשתנו, יותר מכל פרשה אחרת בתורה. רבות מהן עומדות גם כיום בתוקפן, ואילו אחרות היו נאות לזמנן,

בשנים האחרונות נראה שהמשילות נשחקת ונשמטת בעיית משילות פשתה בישראל. עד לפני שנים אחדות לא נדרשנו למושג זה, וכיום הוא

מצוות רבות בפרשת "ראה" עוסקות בנתינה לזולת: מעשר ללוי ומעשר לעני, שמיטת כספים והלוואה לנזקקים, שילוח עבדים, ומתן מענקי פרישה

בגיל מסוים אנשים מתחילים להיות מוטרדים מחשש לאיבוד הזיכרון. יש שלל סיבות פיזיות שעלולות להחריף את הפגיעה בזיכרון, כגון: תרופות