כל המאמרים במדור ויקרא

אחת המצוות הסוציאליות היותר חשובות שנצטווינו היא שחרור העבדים והחזרת הקרקעות לבעליהן, ללא תמורה, בשנת היובל. חז"ל (ראש השנה ח', ב') מתארים את פעולת שחרור

יש מושגים שמגיעים לחיינו. פתאום, משום מקום. הופכים להיות חלק מחיינו. זורקים אותם לחלל האויר, משתמשים בהם כדי להיראות רלוונטיים. אחד מהבולטים שבהם: פייק ניוז.

בפרשת בהר יש ריכוז של מצוות המשקפות תפיסה כלכלית-חברתית מאוזנת של התורה. היא פותחת במצוות השמיטה שמחייבת להשבית את עבודת הקרקע אחת לשבע שנים ולהפקיר

חז"ל מדגישים במקומות שונים את אופייה הדו-כיווני של הצדקה: "תני בש' ר' יהושע יותר ממה שבעל הבית עושה עם העני העני עושה עם בעל הבית,

במשך תקופה ארוכה התקשיתי בהבנת הביטוי "מה ענין שמיטה אצל הר סיני". עם הזמן הבנתי שהשאלה ממנה הגיע הביטוי היא- כל המצוות נאמרו בסיני, אז

פרשת בהר לא רק עוסקת בדיני השמיטה, כי אם פורשת את החשיבה החברתית-כלכלית שמאחוריהם: תפיסה של ערבות הדדית, של אחריות גם לחלשים שבחברה. תפיסה שאינה

לזכרו של הרב אליעזר נחום רבינוביץ ז"ל צמד הפרשיות בהר-בחוקותי מתחיל בציווי על השמיטה 'בהר סיני' (ויקרא כה א). מסתיים באזכורו (ויקרא כז לד) וחותם