השיעור שלמדתי ברבנות
לראשונה בחיי הייתי צריך להתמודד עם שאלות, שהתשובה 'כי כך כתוב בשולחן ערוך' או 'כי כך כתוב בהלכה', אינה מספקת
לראשונה בחיי הייתי צריך להתמודד עם שאלות, שהתשובה 'כי כך כתוב בשולחן ערוך' או 'כי כך כתוב בהלכה', אינה מספקת
פולמוס גדול מתנהל בימינו בשאלת קבלת המצוות בגיור (חברי, פרופ' משה הלינגר, מקדיש לכך את רשימותיו בעלון זה). הפולמוס הוא
שאלת מיהו יהודי, המופנית כלפי אנשים מן החוץ המבקשים להצטרף אלינו, היא שיקוף לשאלה שעלינו היהודים לשאול את עצמנו פנימה.
היהודי הוא האדם שאוחז בהכרות הנכונות אודות הא-לוהים, ומתוקפן מקיים את התורה ברשימה הקודמת ראינו את תפיסת חז"ל בנוגע לשאלת
הזהות היהודית של תקופת המקרא התגבשה סביב זהותו האתנית של האדם. להצטרף לעם ישראל היה פשוטו כמשמעו – לעבור לגור
זהות יהודית בתקופת המקרא היתה בעיקרה זהות אתנית. כדי להיות יהודי, אדם היה צריך להיות חלק מהקולקטיב היהודי, בראש ובראשונה
העיקר הוא ההכרה והתודעה. המעשים הפולחניים כתפילה וכתפילין הם הענף שעוזר לנו לטפס לשם היהדות איננה דת ולכן היא לא
יש למצוא את הקדושה בחיים עצמם, בניהול מאוזן שלהם, בנתינת מקום לחומר וגם לרוח, ובהתנהלות מוסרית-מידתית, המחקה את הנהגת הא-ל
תורת הקדושה נגמרת בעולם החולין. אין היא מסתיימת עם נעילת דלתות בית הכנסת מעיון בעשרת הדברות הסקנו שהיהדות איננה דת,
כשרובו המוחלט של עם ישראל יסעד בקרוב סביב שולחן הסדר, כולם יהיו שם. קרובי ורחוקי משפחה, חברים ואולי גם