"אלוקי אבותינו"; הפולמוס על הביכורים והשלכותיו על גיור – חלק ט'
במאמר הקודם, חלק ח' ראינו את קביעת המשנה (ביכורים א, ד), שלפיה הגר מביא ביכורים אבל אינו קורא את הפסוקים,
במאמר הקודם, חלק ח' ראינו את קביעת המשנה (ביכורים א, ד), שלפיה הגר מביא ביכורים אבל אינו קורא את הפסוקים,
גם לאחר הגיור, לא הסתיים סיפור גיורו של אונקלוס, דודו הקיסר לא השלים עם גירות זו ועשה מאמצים להחזיר את
מצוות תפילין היא מצווה מיוחדת. היא מהווה אות לקשר בין עם ישראל לקב"ה עד שחז"ל מתארים שהקב"ה מניח תפילין
תולדות הגיור בישראל-תקופה חמישית: תקופת האחרונים (המאה ה-16 עד היום) סוגיית קבלת המצוות ומשמעות קבלת המצוות, חשובה גם בהקשר של
הטבילה במקווה היא סיומו של הליך הגיור הן לגברים והן לנשים ולכן אנו מדריכים את הנשים להתחיל לטבול רק אחרי
תולדות הגיור בישראל – תקופה רביעית: תקופת הראשונים-סוגיית מניעי המתגייר (סיום) ותקופה חמישית-תקופת האחרונים (פתיחה): לקראת סיום דיוננו בתקופת הראשונים
בטורים האחרונים ראינו את שיטת הרמב"ם והריטב"א הקובעים שקבלת המצוות אינה מעכבת בגיור. אולם, כפי שמציין הרב אמסלם, יש ראשונים
חותם העבר אינו פרט היסטורי שחלף. הוא מום שאנו נושאים עלינו סיפור יציאת מצרים הוא יסוד מכונן של מצוות רבות.
הפער הקיים בין מעמדו ההלכתי של הגר עד סיום הליך הגיור, לבין מצבו הזהותי והנפשי מעורר שאלות רבות בחיי הגר
יש מקורות רבים המתארים את היחס החיובי של היהדות לצירוף לא יהודים אליה מיתוס נוסף לגבי הגיור ביהדות הוא שהיהדות
הכל התחיל לפני 21 שנה, אז הוקם עלון פרשת השבוע "שבתון" שחולק בבתי הכנסת הדתיים הלאומיים, שקנה לו שם של כבוד על דלפקי בתי הכנסת. מאז, העלון הפך לשבועון המוביל בציבור הדתי, ומעבר לדברי תורה ומדורים קבועים ומתחלפים על פרשת השבוע, נוספו כתבות מגזין, טורים אהובים ומדורי אירוח.
המדורים בשבתון נכתבים על ידי רבנים מוכרים, אנשי אקדמיה ומובילי דעה בציונות הדתית, והמגזין נוגע בכל מה שאקטואלי, חם ומעניין את הציבור הדתי.
השבועון מופץ בעשרות אלפי עותקים בכ-5,500 בתי כנסת ברחבי הארץ. בנוסף, מהדורה דיגיטלית המופצת בעשרות אלפי עותקים.
מייסד ועורך: מוטי זפט
עורכת אתר שבתון: ליאת שוקרון