כל הפוסטים בחינוך

בעוד רגע תצאו, תלמידיי היקרים, בפעם האחרונה מהכיתה, ואני אשאר שם לבד עם הלוח והטוש והמחשבות הטורדות שיצעקו לי: יש

באמצע התפילה, אחד הנערים סגר את הסידור ושלף את הפלאפון שלו. ביני לביני חשבתי על רמת ההתמכרות המוגזמת של בני

המקום: קרית אתא. אני מסיים כיתה ז' ומגיע ביחד עם חבר שלי לבית שלו. אבא שלו פרופסור באוניברסיטת חיפה, אמא

  הגענו לישורת האחרונה. הזמן שבו רוב התלמידים כבר עם הפנים לחופש הגדול. כל המבחנים הסתיימו. כל קטעי הלימוד בספרים

  בי"ג בתשרי תשס"ו נרצחו בפיגוע בטרמפיאדה בצומת הגוש כנרת מנדל, מתת רוזנפלד ועוז בן מאיר הי"ד. אני זוכר שהמוות

בעוד שלושה חודשים בערך, ינשמו לרווחה הורים רבים עם שוב ילדיהם למסגרות החינוך, לאחר שעברו איך שהוא את החופש הגדול.

אם אני חושב שאי אפשר בלעדיי, הילדים שלי פשוט לעולם לא יידעו מה לעשות עם עצמם אם אני לא אנהל

  כבר שנים שבהרצאות ובסמינריונים שלי, אני רץ עם השאלה הבאה, שמופנית לנוער: "נניח שהיה לכם חלום והייתם ממש מוכשרים

בין הדברים האהובים עליי באספות הורים הוא להקשיב למגוון הסיפורים האנושיים שמספרים ההורים על עצמם ואגב כך חושפים טפח מעולמם

    בניגוד לטיפוסים שעונדים את הדרגות שלהם ובהליכת טווס דואגים שכל העולם יידע איפה הם משרתים ומה הם עושים