כל הפוסטים ביעקב ספוקויני

על המילים "זַעֲקַת סְדֹם וַעֲמֹרָה כִּי רָבָּה" [יח' כ'] אומר 'העמק דבר': "היינו זעקת עשוקים מזרוע רבים…והוא טעם שיש למהר

פסוקי ברית בין הבתרים עמוסים בדימויים הנראים כלקוחים מעולמות כמוסים. פרשני המקרא בחרו לפענח את הדימויים באופן אלגורי. רש"י מסביר

"וַיְהִי כׇל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים…" [יא, א]. רש"י: שפה אחת: לשון הקודש. "וַיֹּאמֶר ה' הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה

מעגל החיים היהודי מתחדש בכל שנה. זה איננו רק סיום התורה ופתיחתה מחדש, מבראשית, אלא זהו נוהג קבוע של התחלה

בתפילת הבוקר אנו אומרים "זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ" [שמות טו' ב'] ועל סמך פסוק זה אמרה הגמרא [שבת קלג:]  "התנאה לפניו

בשירת האזינו מזהיר משה את העם מהסתר הפנים של ה'. הסתר זה עלול להיות קשה ביותר. לדוגמה: "מִחוּץ תְּשַׁכֶּל חֶרֶב

בכמה מקומות בתפילת הימים הנוראים מופיע הביטוי 'יודעי תרועה', הלקוח מפרק פט בתהילים: אַשְׁרֵי הָעָם יֹדְעֵי תְרוּעָה ה' בְּאוֹר פָּנֶיךָ

ביום פטירתו כינס משה את כלל ישראל ופרט באוזניהם את הברית בין עם ישראל ובין הקב"ה. רש"י מסביר כי סמיכות

פרשתנו היא פרשה ארצישראלית מובהקת. מצוות: הביכורים, וידוי המעשרות, מעמד הברכות והקללות בהר גריזים ובהר עיבל מיד בכניסה לארץ, הן

במה שונה  עמלק משאר האויבים, מדוע דווקא לגביו נכתבה מצווה מפורשת למחות את זכרו? נחמה ליבוביץ' [עיונים ע' 235] מסבירה