חכם עיניו בראשו
את המאמר הזה אתם קוראים שבוע אחרי שהוא נכתב. ובישראל, כתיבה במרחק זמן כזה מהפרסום עלולה להסתיים בפאדיחה: מי יודע
את המאמר הזה אתם קוראים שבוע אחרי שהוא נכתב. ובישראל, כתיבה במרחק זמן כזה מהפרסום עלולה להסתיים בפאדיחה: מי יודע
חוק הגיוס מגיע לישורת האחרונה (ולא בפעם הראשונה…), ונתניהו הודיע שיתערב אישית בשיחות עם יועמ"שיות הוועדה והכנסת המתריעות שאין דרך
"אתן צודקות", לחש לי שכני לשולחן בוועדת החוץ וביטחון, דקות מעטות לאחר שנאם בעד החוק שמקדם לדבריו תהליך שישנה את
"עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה", כך למדנו במשנת הציונות הדתי. קמעא קמעא, תהליכים. לאחר 2,000 שנות גלות, התיקון הלאומי
"אמא חרדית שמפחדת מהדפיקה בדלת לא יכולה להתקשר לאמא שלה או לאחותה ולספר לה שלא ישנה כל הלילה… הנה ההזדמנות
ניצה פרקש ממובילות פורום "שותפות לשירות" הציונות הדתית כמרקחה. כולם מדברים על חוק הגיוס. מדי שבת מתפרסמים מאמרים בכל עלוני
החרדים מחפשים את דרכם חזרה לממשלה, לאחר שפרשו בעקבות העיכוב בחקיקת "החוק להסדרת מעמד בני הישיבות" המכונה "חוק הגיוס". לראשונה
"זה לא המספרים, זה המנגנונים", כך שח לי השבוע חבר חרדי, אברך בן 45 מבני ברק. בעוד כולנו עומדים ותוהים
על גג בניין הצופה אל רבבות חרדים שעלו בשבוע שעבר לירושלים כדי לזעוק בקול “לא נתגייס – ואתם תמותו”, כשתפילת
ניצה פרקש ממובילות פורום 'שותפות לשירות', נשואה למילואימניק, אמא ל-4 מילואימניקים וסדיר השבוע, סערו הרוחות בעקבות קריאת רבנים חרדים לצאת