שוב מחרון אפך – על קריאת התורה בתענית ציבור
קריאת התורה בתעניות מופיעה כבר בספר 'נחמיה' (ט, א): "וּבְיוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַחֹדֶשׁ הַזֶּה נֶאֶסְפוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּצוֹם וּבְשַׂקִּים וַאֲדָמָה
קריאת התורה בתעניות מופיעה כבר בספר 'נחמיה' (ט, א): "וּבְיוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַחֹדֶשׁ הַזֶּה נֶאֶסְפוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּצוֹם וּבְשַׂקִּים וַאֲדָמָה
מנהגנו בתפילת ערב שבת, לומר את הפסוקים מפרשת 'בראשית': "ויכולו השמיים והארץ וכל צבאם..". ולא פעם אחת אנו אומרים אותם
קורח במחלוקתו ביקש לערער על מערכת המעמדות של כוהנים, לוויים וישראלים. לשם התיקון, נעסוק במנהג המדגיש מעמדות אלו. בזוהר הקדוש
בפרשת השבוע מופיעים הפסוקים "וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן.. וּבְנֻחֹה יֹאמַר.." (במדבר י, לה-לו), אותם אומר הקהל בזמן הוצאת ספר התורה מההיכל
בפרשת השבוע מופיעה ברכת הכוהנים (במדבר ו, כב-כו). שתי מילים מתוך פסוקים אלו מהוות מקור למספר מנהגים בברכת הכוהנים במהלך
הרמ"א, במפה שפרס על השולחן ערוך כתב (תצ"ד ג): "ונוהגים לשטוח עשבים בשבועות בבית הכנסת ובבתים זכר לשמחת מתן תורה".
הדברים שלהלן הם תמצית פרק מהספר 'מנהגי ישראל' – חיבורו הגדול של פרופ' הרב דניאל שפרבר, שבשכנות לו זכיתי לגדול.
השבוע חל יום פטירתו של מו"ר הרב אהרון ליכטנשטיין זצ"ל. נביא כאן תמצית דברים שכתב בענין מנהג הימנעות מגילוח הזקן
עם קום המדינה וקביעתו של יום ה' באייר כיום העצמאות, החלו דיונים על צביונו הראוי של היום. הרבנות הראשית לישראל
שולחן הסעודה והתכנסות המשפחה היהודית סביבו מהווים כר נרחב להתפתחותם של מנהגים שונים. מנהג אחד שהתפרסם במיוחד מופיע לראשונה בספר
הכל התחיל לפני 25 שנה, אז הוקם עלון פרשת השבוע "שבתון" שחולק בבתי הכנסת הדתיים הלאומיים, שקנה לו שם של כבוד על דלפקי בתי הכנסת. מאז, העלון הפך לשבועון המוביל בציבור הדתי, ומעבר לדברי תורה ומדורים קבועים ומתחלפים על פרשת השבוע, נוספו כתבות מגזין, טורים אהובים ומדורי אירוח.
המדורים בשבתון נכתבים על ידי רבנים מוכרים, אנשי אקדמיה ומובילי דעה בציונות הדתית, והמגזין נוגע בכל מה שאקטואלי, חם ומעניין את הציבור הדתי.
השבועון מופץ בעשרות אלפי עותקים בכ-5,500 בתי כנסת ברחבי הארץ. בנוסף, מהדורה דיגיטלית המופצת בעשרות אלפי עותקים.
מייסד ועורך: מוטי זפט
עורכת אתר שבתון: אביטל דואן