כל הפוסטים בקניגסברג

פרשת הברכות מתחילה בהתניה: "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם", ומסתיימת בברכה: "אֲנִי ה' אֱ-לֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם

סרן אברהם חיים גנץ ז"ל שימש כמפקד פלוגת טנקים ברמת הגולן במלחמת יום הכיפורים. באותו היום הוא עבר לפני התיבה

הפרשה דנה בנגעי העור השונים הגורמים לטומאת הנפגע. בחלק מנגעי העור משמש השיער כסימן להיווצרות הצרעת או כריפוי ממנה: "וְרָאָה

  המאפיין הבולט ביונקים הכשרים לאכילה, הוא היותם צמחוניים. מזונם מורכב מעשבים ועלים הבנויים מתאית (צלולוז), שקיבת האדם אינה מסוגלת

שתיים מבין ארבעת הפרשיות הכתובות בתפילין עוסקות בקשר שבין יציאת מצרים למצוות הנחת תפילין: בפרשה הראשונה: "קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר,

משה רבנו ציוה את אהרן ובניו כיצד לנהוג עם הכלים שבהם התבשלו קודשי המזבח: "וּכְלִי חֶרֶשׂ אֲשֶׁר תְּבֻשַּׁל בּוֹ יִשָּׁבֵר

בני ישראל נצטוו על הקרבת קרבנות מן החי בצורה סלקטיבית. מותר להקריב קרבנות מן החי המוגדרים ככשרים בלבד, וגם מתוך

במערך דיני הטומאה והטהרה כלולה גם הטומאה הנגרמת לאיש או לאישה כתוצאה מכך שנוזלים ניגרים מגופם. הנוזלים הגורמים לטומאה הם:

בסבך הדינים העוסקים בנושאי טומא וטהרה, ישנה התייחסות של דינים אלה במקרה של יולדת: "אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר וְטָמְאָה

במסגרת המותר והאסור לאכילה מעולם החי, נצטווינו על איסור אכילת שרצים: "כֹּל שֶׁרֶץ הָעוֹף הַהֹלֵךְ עַל אַרְבַּע שֶׁקֶץ הוּא לָכֶם"