כל הפוסטים בראה

לפי המתואר בפרשה, גם לאחר שנכבוש את הארץ, נביס את עמי כנען ונחרים את פסליהם ואליליהם, הסכנה מהעבודה הזרה עדיין

הנתינה איננה בעצם תלויה ברצונו, אלא היא משהו שהוא מחויב לעשות אחד מכללי היסוד בתורה הוא שמילותיה מדודות ומדויקות, והיא

האם אכן ביכולתו של האדם להשפיע לטוב או לרע גם על העולמות שהם מעבר להישג ידו של האדם? שאלה עתיקת

התורה מזהה שבכניסה לארץ יש גם אתגר רוחני עצום וחדש שאינו קיים מחוצה לה בפרשת עקב פגשנו לא מעט פסוקים

אותו 'אנוכי' של עשרת הדברות, הוא המצווה אתכם גם כעת לפנינו הניסוח המקראי לעיקרון הבחירה החופשית, בחירה המאפיינת ומגדירה את

בפרשתנו ישנה סתירה בין שני פסוקים: "אֶפֶס כִּי לֹא יִהְיֶה בְּךָ אֶבְיוֹן כִּי בָרֵךְ יְבָרֶכְךָ ה' בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלקֶיךָ

לא מעט ביטויים וצירופי לשון שמקורם בתנ"ך נשתגרו בלשון הרווחת והיו בשר מבשרה. ועד כדי כך, שלא מעט אנשים שעושים

בשני מקומות בתורה ישנה סקירה רחבה על שנת השבע. בספר ויקרא השנה השביעית מכונה שבת. שם בעיקר מתארת התורה את

"וְלֹֽא־יִדְבַּק בְּיָדְךָ מְאוּמָה מִן־הַחֵרֶם" (דברים יג: יח). דין זה נוגע לא רק לעיר הנידחת, אלא גם לאיסור ליהנות מעבודה זרה

מצוות רבות בפרשת "ראה" עוסקות בנתינה לזולת: מעשר ללוי ומעשר לעני, שמיטת כספים והלוואה לנזקקים, שילוח עבדים, ומתן מענקי פרישה