מה שקורה כשעוצרים
מהנושאים הבולטים בפרשת בהר הם מצוות השמיטה והיובל. "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי
מהנושאים הבולטים בפרשת בהר הם מצוות השמיטה והיובל. "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי
כשמסיים אדם להפריש את כל התרומות והמעשרות בשנה השלישית של מחזור השנים עליו להכריז ולומר: "בִּעַרְתִּי הַקֹּדֶשׁ מִן הַבַּיִת וְגַם
בשני מקומות בתורה ישנה סקירה רחבה על שנת השבע. בספר ויקרא השנה השביעית מכונה שבת. שם בעיקר מתארת התורה את
המהפכה התרופתית של המאה ה-20 שיפרה את בריאות המין האנושי ומיגרה מחלות רבות. מחקרים מעידים שתרופות וחומרים פרמצבטיים נפלטים לסביבה
שמיטה היא ההיפך משליטה, ובהרבה מובנים דווקא כיום חשוב שנדע לשמוט, ולא רק לשלוט יותר ממחצית שנת השמיטה כבר מאחורינו,
פרשתנו פותחת בדיניה של שנת השמיטה ובבשורה הגדולה שמביאה שנה זו לעם ישראל. לצערנו, השבתת כל שטחי החקלאות אינה אפשרית
באשר לעבודות הקרקע, התורה עושה שימוש בשני פעלים: שמיטה ושביתה: "וְהַשְּׁבִיעִ֞ת תִּשְׁמְטֶ֣נָּה וּנְטַשְׁתָּ֗הּ…". וכן, "דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם כִּ֤י
האם מצות שביתת הארץ בשמיטה היא איסור על הקרקע או על האדם? הרעיון המרכזי של פרשתנו הוא שהאדם אינו ריבון
כידוע, בשנת השביעית הופכים הקרקע ויבולה להפקר: "וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ וְאָכְלוּ אֶבְיֹנֵי עַמֶּךָ וְיִתְרָם תֹּאכַל חַיַּת הַשָּׂדֶה כֵּן-תַּעֲשֶׂה לְכַרְמְךָ לְזֵיתֶךָ"
"אבטיח – ששית. בטטה – בית דין. ענבים – תוצרת חו"ל יבוא. האבטיחים שהגיעו – עולי מצרים". זוהי הרשימה