כל הפוסטים בתשעת הימים

למרות שחלפו עשרות שנים, זוכר אני עד היום בבהירות את הרגע שבו הגיעו לכפר שלנו באתיופיה שני יהודים מארץ ישראל.

למען יספרו: מזה כמה שנים שמיזם 'זיכרון בסלון' מונגש לציבור החרדי בתקופת תשעת הימים. בין חורבן לחורבן, בפרט בימים אלו

יהודי אתיופיה לא חיו את תודעת החורבן. הם חיו בתודעה עמוקה של גאולה ושל חלום, כיסופים ותשוקה לירושלים. הם חשבו

בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, (בשנת תש"א–1941), עמד הרב הראשי לישראל, הרב יצחק הרצוג, לשוב לארץ מארה"ב. באותה עת שעטו

בעולמה של תורת ישראל שלובים הבניין והחורבן, האבל והשמחה, זה בזה. בליל הסדר רווי השמחה אנו מטיפים טיפות מן הכוס

מהאבנים שנחרבו נבנתה קומה חדשה וחזקה שמחזיקה קומות רבות נוספות אחד הנושאים המרכזיים בשיח הציבורי בתקופה האחרונה הוא: מה יהיה

ההחלטה על סגירת הבריכה לכולם משולה במידה מסוימת להכרעה להפסיק למכור בחנות גבינה מפני החשש שמישהו יקנה אותה ויערב אותה

"כל אחד ימצא איך הכי מתאים לו לזכור את השואה על הרצף השנתי" # כשבמיזם 'זיכרון בסלון' הבינו שרבים מהציבור

    הודיה אלתר "חייב אדם בכל דור ודור לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים…" – היום בו נוצרנו

גם אם המצב הוא לא הכי הכי, קורונה, בעיות כלכליות, מה לא, עם הכניסה ל'שבע דנחמתא', לפנינו שלושה סיפורים עם