כל הפוסטים של ד"ר תמר מאיר (ראש ביהמ"ד 'כולנה', ראש החוג לספרות בגבעת וושינגטון)

איסור ניחוש המופיע בפרשה אינו איסור פשוט כל-כך. מאז ומעולם לאדם נטיה לחפש סימנים שיורו לו את הדרך – בין

לומדי הדף היומי התחילו השבוע בלימוד מסכת סוטה. החל מדף יא במסכת, מובאות דרשות רבות העוסקות ביציאת מצרים, וכולן מתחילות

בעוד כמה ימים נשב יחד לשולחן הסדר, וננסה להרגיש את עצמנו כאילו אנחנו יצאנו ממצרים. מדובר בתחושה לא פשוטה. מצד

מדרש ויק"ר ב' מחבר בין הדיבור בתחילת הפרשה, לבין הדיבור בפסוק בירמיהו: "הבן יקיר לי אפרים… כי מדי דברי בו".

מנהיג צריך להקהיל את כלל ישראל ולא רק את עדתו. לשם שמיים, ולא לשם כוחו מעטים בתנ"ך מקהילים: משה, קרח,

אנו שומעים בפרשה על עבודתו של בצלאל, שהקב"ה ברך אותו בחכמה ובתבונה ובדעת. מדרש תנחומא (לה), רואה בתכונות אלו מידות

מגילת אסתר אינה סיפור פשוט ושמח כפי שעשוי אולי להיראות בקריאה ראשונה. היא מספרת על נערות, בהן אסתר, הנלקחות אל

משנכנס אדר מרבין בשמחה. הנחיה זו של חז"ל, מעלה סוגיה מהותית: האמנם אפשר לצוות על הרגש? האם אפשר להיות בשמחה

צריכים להיזהר תמיד לשאת מבט אל מי שמעל לשליח, ולקוות לשליחים שיש בהם ענווה ולא שכרון כח לקראת סוף הפרשה,

  הגמרא במסכת שבת, דפים פח-פט, מביאה רצף של אגדתות העוסקות במתן תורה. רבות מהן מפורסמות מאוד. אביא כאן את