מהותה של שירה
בני ישראל יוצאים מים סוף ונעמדים לומר שירה. בפסוק נאמר (שמות ט"ו, א') "אז ישיר משה ובני ישראל את השירה
בני ישראל יוצאים מים סוף ונעמדים לומר שירה. בפסוק נאמר (שמות ט"ו, א') "אז ישיר משה ובני ישראל את השירה
הגלות במצרים הייתה פיזית, אך גם רוחנית. נאמר (דברים ד', ל"ד) כי הקב"ה בא למצרים "לקחת לו גוי מקרב גוי",
משה אומר לפרעה (שמות ז', ט"ז) "שלח את עמי ויעבדוני במדבר, והנה לא שמעת עד כה". המילים "לא שמעת עד
משה שואל (שמות ג', י"ג) "הנה אנכי בא אל בני ישראל ואמרתי להם א-לוהי אבותיכם שלחני אליכם, ואמרו לי מה
יעקב מברך את בני יוסף (בראשית מ"ח, כ') "בך יברך ישראל לאמור: ישימך א-לוהים כאפרים וכמנשה", והפסוק מסיים: "וישם את
לאחר שיעקב ירד למצרים, ביקשו המצרים לקנות זרעים ונאמר (בראשית מ"ז, י"ט) "תן זרע ונחיה". שואל רש"י: לשם מה היה
במסכת שבת (דף כ"א עמוד ב') מובאת מחלוקת בית שמאי ובית הלל ביחס להדלקת נרות חנוכה. לדעת בית הלל מדליקים
יעקב פוגש את עשיו לאחר יריבות הדמים שנוצרה ביניהם. פגישה זו מכינה אדם להתמודד עם הרוע. הרמב"ן מציין כי רבי
מקור השם יהודה – בתודה לה'. כך נאמר (בראשית כ"ט, ל"ה) "ותהר עוד ותלד בן ותאמר הפעם אודה את ה'
יצחק ורבקה לא נפקדו בילדים. במצוקתם התפללו בצוותא ונאמר (בראשית כ"ה, כ"א): "וַיֶּעְתַּר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא,