כל הפוסטים של וינרוט אבי (פרופ', עו"ד)

לכהן אסור להיטמא למת. הכתוב אומר (ויקרא כ"א, א') "ויאמר ה' אל משה אמוֹר אל הכוהנים בני אהרן, ואמרת אליהם

קירבה אל ה' היא קירבה אל מקור החיים. והנה, קירבה זו הייתה הסיבה למוות, ונאמר (ויקרא ט"ז, א') "וידבר ה'

הכתוב אומר (ויקרא י"ד, ב'-ג') "זאת תהיה תורת המצורע ביום טהרתו והובא אל הכהן. ויצא הכהן אל מחוץ למחנה וראה

ההגדה פותחת בשלושה משפטים שלכאורה אינם יוצרים רצף לוגי. המשפט הראשון עוסק במצה – "הא לחמא עניא – זהו לחם

הכתוב אומר (ויקרא ו, ב') "צו את אהרן ואת בניו לאמור, זאת תורת העולה היא העולה על מוקדה על המזבח

הכתוב אומר (ויקרא א', ג') "אם עולה קרבנו מן הבקר זכר תמים יקריבנו אל פתח אהל מועד יקריב אתו לרצונו

בגמר מלאכת המשכן נאמר (שמות ל"ו, ז') "והמלאכה היתה דַיָם לכל המלאכה לעשות אותה והותר". מצד אחד נאמר כי המלאכה

על שבת נאמר (שמות ל"א, י"ג) "אות היא ביני וביניכם לדורותיכם". התורה מוסיפה "לדעת כי אני ה' מקדשכם", ומכאן דרשו

הכתוב אומר (שמות כ"ז, כ'): "ואתה תצווה את בני ישראל וייקחו אליך שמן זית זך כתית למאור".  די היה לומר

בהקמת המשכן נאמר (שמות כ"ה, ח' – ט') "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם. ככל אשר אני מראה אותך את תבנית