עורכת דתייה
משיקולי עריכה ותכנון לו"ז, הדברים נכתבים מראש (כלומר לפני פורים) אבל יתפרסמו בשבת כי תישא. אני מקווה ששום דבר חריג
כל הפוסטים של דבורה ווגנר, ד"ר, סוציולוגית, עורכת ספרות, לקטורית ומגיהה, מחברת הספר "האברך יענקי וייסברג"
לא מספיק כשר אצלנו?
"לדבורה שלום, אני קוראת את הטור שלך מדי שבוע, וכל פעם מקווה שאולי הפעם תתייחסי למקרה של הקצנה דתית […]
לסגור מעגל – תרתי משמע
למשפחות מסוימות יש מסלול. ככה עושים, אלה הנורמות, אלה הציפיות. ממוסדות הלימוד ועד להקמת משפחה, יש קו ברור וכנגדו מתיישרים.
הרפתקנות וקשר
אם הדבר היה תלוי במלך, מזמן היינו מטיילים ברחבי הארץ והעולם, מתנסים בסגנונות שונים של חיים ומתיידדים עם כל מיני
קנאה ושמחה
"כאב הקנאה שלי קיבל מזור מסוים כשקראתי פעם תיאוריה מאירת עיניים, שלפיה אדם נוטה לקנא דווקא במישהו שנמצא איתו, לכאורה,
מטוטלת האופנות
רוב ילדינו נולדו בשנות ה-90. הוראות ההפעלה דאז היו כדלקמן: להיות סמכותיים, לצרף אותם למעגל המשפחתי ולא להתייחס לגחמות, לניג'וסים
אכזבות וצמיחה
כשמכתב הדחייה נחת אצלי במייל התכווצתי, עצמתי עיניים בחוזקה ובחוסר אונים. קראתי שוב ושוב את המלים הפוצעות, נתתי לצער להציף
מתנות קטנות גדולות
בהבנה שלי, מתנה היא מחשבה עם עומק שנועדה ממש לשמח את המקבל. לרוב אני חוששת מפני החמצה, מפני כך שמקבלי
הבן המועדף
שמעתי פעם ויכוח בין שניים מילדיי שהיו אז בגיל הגן. כל אחד מהם טען בביטחון ש"אמא הכי אוהבת אותי". כמה