כל הפוסטים של הרב ד"ר עידו פכטר (נאמני תורה ועבודה והפורום לשיח יהודי עכשווי. מייסד תנועת תכלת – יהדות של השראה)

זה קרה ביום ששי אחד, כשאני אברך צעיר בישיבה. אשתי אמרה לי שבטעות היא ערבבה תבשיל פרווה שהתבשל באותה עת

בעקבות טענתי ברשימות הקודמות לקיום רצף דתי בתוך האורתודוקסיה, רבים העלו בפני חשש לפריצת גבולותיה של האורתודוקסיה. הרי תהיה פה

הרב שג"ר ז"ל סיפר פעם על שיעור גמרא שהתבקש להעביר לבעלי עסקים במתחם עסקים גדול באזור המרכז. הרב שמח מאד

סיימנו את רשימתנו הקודמת בשאלה כיצד ניתן לגשר על הפער שבין חובת ההסבה ההלכתית ובין מציאות ימינו, בה אנו אוכלים

אחת החובות המובהקות המעצבות את ליל הסדר כחגיגה של חירות היא חובת ההסבה. חובה זו מוזכרת כבר במשנה הראשונה שבפרק

להתפלל בקול ביחד ברשימה הקודמת עמדנו על כך שמנהג נקבע לפי המקום ולא לפי המשפחה, ולכן משהגענו מן הגלות לארץ,

מנהג אבות או מנהג המקום? ברשימות הקודמות עסקנו בחילוקי המנהגים בתפילה בין אשכנזים לספרדים והדרך לאחד ביניהם. הסוגייה האחרונה בה

שלושה פסוקים במגילת אסתר מתארים את ההתפתחות שחלה בעיצוב ימי הפורים והלכותיהם. בתיאור הפורים הראשון שחגגו לאחר המלחמה בי"ג אדר,

טרם מגיעה זמנה של ברכת כהנים, מקובל כי הלויים שבקהל הולכים יחד עם הכהנים לכיור סמוך כדי ליטול את ידיהם.

בשתי הרשימות הקודמות עסקנו בחומרות הקטניות, בשני המניעים המרכזיים שדורשים מאתנו, לענ"ד, להקל בה עד כמה שניתן בימינו, ובמקומות שבהם