פוחדים לאבד לגיטימציה
חבר הכנסת משה גפני מאד לא אהב את קידום חוק הרבנים המרוכך, שעתיד למסור בידי מפלגת ש"ס את הסמכות לממן
חבר הכנסת משה גפני מאד לא אהב את קידום חוק הרבנים המרוכך, שעתיד למסור בידי מפלגת ש"ס את הסמכות לממן
גדלתי בחברה ציונית דתית. למדתי בחינוך ממלכתי דתי – ביסודי ואחר בישיבה תיכונית, הלכתי לבני עקיבא, התפללתי בבית כנסת ציוני-דתי,
"פעם, כשניסיתי למפות את המקום של הציונות הדתית על הסקאלה הישראלית, חשבתי שאנחנו נמצאים באמצע. הציונות החילונית מהצד האחד שלנו,
את הטור הזה אני כותב בכאב. הלוואי שאני טועה, ואשמח שיעמידו אותי על טעותי. אבל לצערי, נראה שזו האמת. לקראת
כשאחיין שלי הצטרף למסלול ההכשרה של יחידת אגוז לפני שמונה חודשים, אמרתי לו בחצי חיוך שהוא "יפסיד" את כל האקשן
בטור הקודם עסקנו במשמעות המהפכנית של מצוות ישיבה בסוכה. בניגוד לרוב רובן של מצוות עשה, מצוות ישיבה בסוכה לא מחייבת
בטור הקודם עמדנו על התפיסה המהפכנית של החסידות בנושא 'עבודה בגשמיות'. החסידות חידשה שאפשר לעבוד את א-לוהים גם לא דרך
עולמנו רחב ומגוון. יש מעשים ברורים של מצוות. כנגדם, ישנם מעשים ברורים של עבירות. אך בין לבין, נמצא מרחב עצום
ברשימות הקודמות הצבענו על כך שאחד האתגרים המשמעותיים של הגות דתית ציונית היא לתת פשר דתי לחיים הגשמיים, חיי
ישנה סתירה ידועה בין המקרא ובין משנת חז"ל בנוגע לייעוד חיי התורה והמצוות. בעוד שהתורה מציגה את ייעודיה במסגרת חיי