כל הפוסטים של הרב ד"ר עידו פכטר (נאמני תורה ועבודה והפורום לשיח יהודי עכשווי. מייסד תנועת תכלת – יהדות של השראה)

"אני לא מסוגלת לראות את עצמנו חוגגים את ליל הסדר, חג החירות, השנה", כך אמרה בתו של אחד החטופים, שנמצא

את סיפור יציאת מצרים היה אפשר לספר בהמון דרכים, ואף על פי כן התורה בחרה לספר אותו בצורה מסוימת מאוד.

החודשים האחרונים מאז 7 באוקטובר היו יכולים להיות רגעיה הגדולים ביותר של הציונות הדתית. ואינני מתכוון בהכרח למפלגה הנושאת שם

בימים הללו כולם עסוקים בדבר אחד בלבד – במתן מענה למשבר החמור ביותר שידעה מדינת ישראל מיום הקמתה. כולם מגוייסים

בימים אלה עם ישראל מגוייס כולו למערכה. גם מי שאינו משרת בפועל ביחידות המילואים ואוחז נשק בידו מרגיש מגוייס. אנחנו

מי שתולה את הכל בסנהדרין, שיתכבד ויחשוב כיצד מביאים אותה פעמים רבות אני שומע אנשים אומרים שצריך סנהדרין כדי שניתן

רב שישקיע את מירב זמנו בשיווק וקידום אישי, לא ראוי לתפקיד שאליו מונה ברשימה הקודמת קראנו בדברי הראי"ה קוק והרב

לפוליטיקאים, שכביכול בשם כבוד הרבנות מבקשים להשתלט עליה, נאמר: הסירו ידיכם ממנה   האם רבנות צריכה להיות קשורה לפוליטיקה? הרב

מציאות זו תאפשר לרב להתנהל בצורה לא מאוזנת, לנקוט במדיניות הלכתית שאינה הולמת את אופי הקהילה ובמקרים קשים אף להתעמר

שליטה של השר במינויי הרבנים ובמועצת הרבנות הראשית תיתן לו כוח ציבורי גדול, והרבנות הופכת לכלי שרת בידי הפוליטיקה כבר