כל הפוסטים של הרב מאיר נהוראי (רב משואות יצחק, יו"ר רבני בית הלל)

במהלך לימוד מסכת עירובין גלינו את משמעות מקומו של האדם, כפי שבא לידי ביטוי ביום השבת. מקומו של אדם הוא

שני פסוקים מהותיים מקדימים את פרשת הברכות: "ויְהִי עֵשָׂו בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיִּקַּח אִשָּׁה אֶת יְהוּדִית בַּת בְּאֵרִי הַחִתִּי וְאֶת

לאחר העקידה קבע אברהם את מושבו בבאר שבע – "… וַיֵּשֶׁב אַבְרָהָם בִּבְאֵר שָׁבַע". באותו זמן שרה  התגוררה בחברון: "וַתָּמָת

עשרה ניסיונות התנסה אברהם אבינו כאשר האחרון שבהם  חותם את פרשתנו – ניסיון העקדה. אב ובנו הולכים למשימה משותפת, משימה

  עשר שנים חלפו מעת שהגיעו אברהם ושרה לארץ כנען ושרה עדיין עקרה. שרה נותנת לאברהם את שפחתה הגר לאשה.

תופעה ידועה ומוכרת היא שנפגעי התסמונת הפוסט טראומטית מרגישים אשמה ונחיתות כאשר הם סוקרים במבט לאחור את התנהגותם בזמן האירוע

    בשעה שאדם וחווה התחבאו בין עצי הגן, פונה אליהם הקב"ה בשאלה: "וַיִּקְרָא  ה' אֱלֹקִים אֶל הָאָדָם וַיֹּאמֶר לוֹ

אחד הדיונים הפילוסופים והמרכזיים בספר קהלת הוא סוגיית "צדיק ורע לו, ורשע וטוב לו". שאלת הגמול היא שאלה כואבת. קשה

אחד משיריה של לאה גולדברג עוסק ב- "בן האובד", זה שבחר לו דרך חיים אחרת, הזרה לבני משפחתו. בסוף השיר

"אנחנו בריאים ואת חולה – אין לך מקום בינינו", כך אמר למשוררת רחל, שהיתה חברת דגניה, אחד מחברי הקיבוץ. רחל,