כל הפוסטים של הרב מאיר נהוראי (רב משואות יצחק, יו"ר רבני בית הלל)

פרשתנו מזהירה את הדיינים מחולשה בעת שיושבים בדין: "…לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי אִישׁ כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹקים…". החזקוני מסביר שיש כאן מעין

בני גד ובני ראובן קיבלו את נחלת עבר הירדן המזרחי, בתנאי שיהיו שותפים מלאים בכיבוש הארץ. אולם, מסתבר שלא רק

פרשתנו מתמקדת בהכנות המיוחדות של עם ישראל לקראת כניסתו לארץ. הפרשה פותחת במפקד לאומי לקראת ירושת הארץ וחלוקתה. בהמשך, משה

לפני ימים אחדים למדנו בדף היומי מימרה תמוהה שמתייחסת לפרשתנו: "משה כתב ספרו, ופרשת בלעם, ואיוב" (בבא בתרא יד ע"ב).

בכל הדורות ניסו רבים להסביר מה היה פשעו של משה עד כדי שניטלה ממנו מנהיגותו. מתוך הפסוקים עולה שמשה נצטווה

החלק המרכזי של פרשתנו עוסק במחלוקת ובסכנותיה. קורח ועדתו קוראים תיגר כנגד מנהיגותו של משה. זו דוגמה למחלוקת הנגועה במניעים

בשבוע שעבר, זכיתי להיות נוכח בחופה, שהכלה היתה נינה של משה מושקוביץ ז"ל מבוני הארץ, איש משואות יצחק והחתן נכד

פרשת 'בהעלותך' מתארת את אחת מהתקופות המאתגרות של עם ישראל. העם נאלץ לעזוב את הר סיני ולצאת למסע, ללא לוח

אחד מחלקי התפילה שמצפים אנו להם מדי בוקר היא "ברכת הכוהנים", ובמיוחד בימים אלו של מלחמה. בברכה זו מתברכים אנו

פסקה קצרה ממוקמת בין הפסוקים המתארים את מניין בני ישראל לשבטיהם, ובין הפסוקים המתארים את מניין הלווים. וכך נאמר: "וְאֵלֶּה