כל הפוסטים של פרופ' משה הלינגר, המחלקה למדעי המדינה, אוניברסיטה בר-אילן

בין השו"תים הבולטים המחמירים בסוגית קבלת המצוות ניתן למנות את חמדת שלמה, סימן כט; שפת אמת, יורה דעה, רסח; ערוגות

תולדות הגיור בישראל-תקופה חמישית: תקופת האחרונים (המאה ה-16 עד היום) עמדת היסוד בנושא קבלת המצוות מוצגת בפסיקתו של רבי יוסף

תולדות הגיור בישראל – תקופה רביעית: תקופת הראשונים-סוגיית מניעי המתגייר (סיום) ותקופה חמישית-תקופת האחרונים (פתיחה): לקראת סיום דיוננו בתקופת הראשונים

בטורים האחרונים ראינו את שיטת הרמב"ם והריטב"א הקובעים שקבלת המצוות אינה מעכבת בגיור. אולם, כפי שמציין הרב אמסלם, יש ראשונים

תולדות הגיור בישראל-תקופה רביעית: תקופת הראשונים   העמדה המרכזית בהלכה שקבלת מצוות אינה מעכבת, עולה מהרמב"ם בהלכות איסורי ביאה. הרמב"ם

תולדות הגיור בישראל-תקופה רביעית: תקופת הראשונים (המאות ה-11-15) שתי סוגיות מרכזיות עומדות בבסיס הדיונים בספרות ההלכה בכל הנוגע לקבלת גרים:

תולדות הגיור בישראל-תקופה שלישית, תקופת חז"ל (המשך) הנושא האחרון שבו נעסוק בגישות של חז"ל בסוגיית הגיור, הוא מניעי המתגייר. על

מודיעים לגר הבא להתגייר מקצת המצוות, שתהיה לו אפשרות לא להתגייר אם יחליט שזה עול גדול מדי תולדות הגיור בישראל-תקופה

תולדות הגיור בישראל-תקופה שלישית, תקופת חז"ל (המשך) המקור התלמודי הידוע שבו מוצגים התנאים הנדרשים מהמתגייר על ידי בית הדין מופיע

תולדות הגיור בישראל-תקופה שלישית, תקופת חז"ל (המשך): גישות מחקריות בנושא קבלת המצוות ומניעי המתגייר לאור ההלכה בעולמם של חז"ל בנוסף