אתגר הגיור יח': סוגיית קבלת המצוות ומניעי המתגייר
תולדות הגיור בישראל-תקופה רביעית: תקופת הראשונים (המאות ה-11-15) שתי סוגיות מרכזיות עומדות בבסיס הדיונים בספרות ההלכה בכל הנוגע לקבלת גרים:
תולדות הגיור בישראל-תקופה רביעית: תקופת הראשונים (המאות ה-11-15) שתי סוגיות מרכזיות עומדות בבסיס הדיונים בספרות ההלכה בכל הנוגע לקבלת גרים:
תולדות הגיור בישראל-תקופה שלישית, תקופת חז"ל (המשך) הנושא האחרון שבו נעסוק בגישות של חז"ל בסוגיית הגיור, הוא מניעי המתגייר. על
מודיעים לגר הבא להתגייר מקצת המצוות, שתהיה לו אפשרות לא להתגייר אם יחליט שזה עול גדול מדי תולדות הגיור בישראל-תקופה
תולדות הגיור בישראל-תקופה שלישית, תקופת חז"ל (המשך) המקור התלמודי הידוע שבו מוצגים התנאים הנדרשים מהמתגייר על ידי בית הדין מופיע
תולדות הגיור בישראל-תקופה שלישית, תקופת חז"ל (המשך): גישות מחקריות בנושא קבלת המצוות ומניעי המתגייר לאור ההלכה בעולמם של חז"ל בנוסף
תולדות הגיור בישראל-תקופה שלישית, תקופת חז"ל (המשך): הדרישות ההלכתיות מהמתגיירים כדי להפוך ליהודים א'-גיור, טבילה, בית דין בשלהי הבית השני,
יש כאן רגש נחיתות של היהודי לעומת הגר שבחר מיוזמתו להיות יהודי, וגם לא אחת הוא דווקא מקפיד יותר במצוות
תולדות הגיור בישראל-תקופה שלישית: גישתם של חז"ל (סוף המאה הראשונה ועד המאה השביעית לספירה) לגיור בגיליון הקודם עסקנו בתקופת שלהי
יש מקורות רבים המתארים את היחס החיובי של היהדות לצירוף לא יהודים אליה מיתוס נוסף לגבי הגיור ביהדות הוא שהיהדות
אתגר הגיור ט': תולדות הגיור בישראל-תקופה שנייה: מהקמת הממלכה החשמונאית (142 לפני הספירה) ועד לסוף המאה הראשונה לספירה שתי תופעות
הכל התחיל לפני 21 שנה, אז הוקם עלון פרשת השבוע "שבתון" שחולק בבתי הכנסת הדתיים הלאומיים, שקנה לו שם של כבוד על דלפקי בתי הכנסת. מאז, העלון הפך לשבועון המוביל בציבור הדתי, ומעבר לדברי תורה ומדורים קבועים ומתחלפים על פרשת השבוע, נוספו כתבות מגזין, טורים אהובים ומדורי אירוח.
המדורים בשבתון נכתבים על ידי רבנים מוכרים, אנשי אקדמיה ומובילי דעה בציונות הדתית, והמגזין נוגע בכל מה שאקטואלי, חם ומעניין את הציבור הדתי.
השבועון מופץ בעשרות אלפי עותקים בכ-5,500 בתי כנסת ברחבי הארץ. בנוסף, מהדורה דיגיטלית המופצת בעשרות אלפי עותקים.
מייסד ועורך: מוטי זפט
עורכת אתר שבתון: ליאת שוקרון