כל הפוסטים של אבינועם הרש (מחנך ומעביר שיחות להורים מורים ונוער)

בעוד עבור כל עם ישראל ראש השנה נקשר כחג של תפוח בדבש, התחדשות ושופינג, עבור חלק מהרווקים מדובר בחתיכת סיוט

בעוד כמה ימים אלפי מורים בישראל יגיעו לאסיפת הורים. הם יישבו על כיסאות בחצי גורן, והמחנך של היקר להם מכל, הילדים שלהם,

שנה ראשונה בעבודה כמחנך כיתה ו', פז"ם של יתוש, וכנראה גם מורכבות אינטליגנטית של אמבה, רק בלי המוח – ואני

אחת מהתופעות היותר אומללות בעיניי מתרחשת בכל סוף שנה כאשר אלפי שמיניסטים נרגשים עושים את דרכם לעבר מסיבות הסיום של

לא תאמינו, אבל כבר יש הורים שמתחילים לספור את הימים לאחור ושואלים את עצמם מתי יגיע אחד בספטמבר. מעבר לטרלול שנוטף מכל

כמו כל עם ישראל, גם אני צפיתי בתמונותיהם של הילדים המתוקים בני העדה הדרוזית שנרצחו בדם קר. כתב האישום: שיחקו

קמתי בבוקר, וקראתי כמו כל עם ישראל בתדהמה ובלסת שמוטה את האייטם שכתב שי רינגל ב'מאקו': "האם ההייטק הישראלי עומד בפני

חבר מהישיבה התיכונית ניגש אליי בין מנחה לערבית בשטיבלעך בקטמון. "נו מה", אמרתי לו, "החופש הגדול הגיע, הא?" הוא גלגל עיניים