כל הפוסטים של פרופסור אביעד הכהן (נשיא המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט)

פרשת השבוע פותחת בקריאה הגדולה של השיבה לארץ ישראל. "והיה כי תבא אל הארץ". שימושה במילה "כי", המשמשת כידוע במופעים

אחת הזעקות הגדולות ביותר בעולמה של תורה, שקולה הולך מסוף העולם ועד סופו, מהדהדת בפרשתנו. אגב תיאור מעשה נורא של

בשני פסקי דין של בית המשפט העליון שפורסמו לאחרונה, העיר בית המשפט, אמנם בהערת אגב בלבד, שגם "סיקור אוהד" של

לא מעט ביטויים וצירופי לשון שמקורם בתנ"ך נשתגרו בלשון הרווחת והיו בשר מבשרה. ועד כדי כך, שלא מעט אנשים שעושים

קיים מתח בין חירותו של אדם והאוטונומיה שלו, לבין ערכים אחרים, מקצתם פטרנליסטיים, כגון הרצון לשמור על חייו ושלמות גופו

עולמו של המשפט העברי רווי במצוות, הנחיות ועצות טובות בענייני חינוך, המבליטות את מקומו הגדול והחשוב של תחום זה בחיים

בעולמה של תורת ישראל שלובים הבניין והחורבן, האבל והשמחה, זה בזה. בליל הסדר רווי השמחה אנו מטיפים טיפות מן הכוס

השמירה על עקרון השוויון ומניעת הפליה הן מן הנושאים החשובים ביותר בתורת זכויות האדם בימינו. עיגונם ב"ערכיה של מדינת יהודית",

    לכבודו של מור אבי עטרת ראשי, הרב מנחם הכהן הי"ו, בעל "תורת עם", בהגיעו לגיל "שיחה" לאיו"ש עמו"ש

חילופי שלטון הם אף פעם רגע לא קל. כך במיוחד, כאשר בעל שררה מעביר את כהונתו לבא אחריו בעל כורחו,