כל הפוסטים של ספוקויני יעקב

בחג השבועות נקרא כמובן על מתן תורה בהר סיני, ונפטיר ביחזקאל במעשה מרכבה. לכאורה, הקשר ביניהם ברור מאוד. בתורה נקרא

המזמור שמספר אודות געגועי בני הגולה לירושלים, הפך למזמור נבואי על שחרור ירושלים בימינו. "עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשלים… שֶׁשָּׁם

מדוע נבחרה הפטרת 'עוזי ומעוזי' להפטרת פרשת בחוקותיי? הרב יעקובסון מסביר כי יש קו משותף לנאום התוכחה שבפרשה, ולדברי הנביא

סמיכות תמוהה בפרשתנו בין קודש הקודשים ובין המקלל: "וְהָיְתָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וַאֲכָלֻהוּ בְּמָקוֹם קָדֹשׁ כִּי קֹדֶשׁ קׇדָשִׁים הוּא לוֹ מֵאִשֵּׁי

בסוף פרשת קדשים קושר הכתוב בין ירושת הארץ לבין שמירה על החוקים והמשפטים, שנתן לנו ה'. "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת כׇּל חֻקֹּתַי

בשבת זו, בעיצומם של עשרת ימי הזיכרון וההודאה, נקרא בהפטרה את  הפרק האחרון בנבואת ישעיה: "כֹּה אָמַר ה' הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי

רבותינו בחרו לקריאת ההפטרה של 'שבת הגדול' בחלק מהפרק השלישי בספר מלאכי. הפרק עוסק בתשובה לשאלה מסוף הפרק השני: "בֶּאֱמׇרְכֶם

הכתוב מתייחס למי שידע ולא סיפר כחוטא: "וְנֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה וְהוּא עֵד אוֹ רָאָה אוֹ יָדָע אִם

בצלאל ואהליאב ניצחו על מלאכת הקודש של המשכן. אליהם הצטרפו אנשים שהכתוב מכנה 'חכמי לב': "וְעָשָׂה בְצַלְאֵל וְאׇהֳלִיאָב וְכֹל אִישׁ

בהפטרת פרשת פרה מתאר הנביא יחזקאל חזון אפוקליפטי, ובו מעבר חד מהתחתית אל הפסגה. התחתית מתוארת כך: "וָאָפִיץ אֹתָם בַּגּוֹיִם