כל הפוסטים של הרב ד"ר רונן לוביץ (רב ניר עציון, נשיא תנועת 'נאמני תורה ועבודה')

אם יש את נפשכם לדעת מדוע ולמה אישים בתורה שואלים לפעמים "מדוע" ולפעמים "למה", פרשת 'תולדות' יכולה לספק תשובות. בטרם

בכמה וכמה ניסיונות התנסתה שרה אמנו יחד עם אבינו אברהם, וחלקם היו מן הסתם קשים עבורה, אף יותר מאשר לבן

פרשת העקדה זכתה מקדמת דנא למעמד מיוחד במסורת ישראל. המילה "עקדה" היא גם ראשי תיבות של המילים: "על קידוש השם",

כאשר נאלץ אברם לרדת למצרים בשל הרעב בארץ, הוא חשש שהמצרים יהרגו אותו וייקחו את שרי אשתו. הפתרון שלו היה

השליח הראשון בהיסטוריה היה כנראה העורב, ונראה ששליחותו הסתיימה בקולות קרקור צורמים. לדברי 'פרקי דרבי אליעזר' (כ"ג), הוא סירב לצאת

 לקראת חג שמחת תורה הקרוב, עלו בשיח הציבורי שתי גישות קיצוניות באשר לציון אירועי הטרור שהתרחשו בו ביום. האחת טענה

"לא היו ימים טובים לישראל כיום הכיפורים", כך אמרו חכמים (תענית כו:), ובכל זאת רובינו נכנסים ליום הכיפורים ברוח נכאים,

עקידת יצחק נוכחת בראש השנה הן בקריאת התורה והן בתפילות ובפיוטים, וזכרה מרחף באוויר בעת תקיעת השופר. חז"ל הסבירו: "אמר

סדרת העונשים שמופיעה אחרי הברית של פרשת 'נצבים' מסתימת בפסוק חותם שאומר: "הַ֨נִּסְתָּרֹ֔ת לַה' אֱ-לֹהֵ֑ינוּ וְהַנִּגְלֹ֞ת לָ֤נוּ וּלְבָנֵ֙ינוּ֙ עַד־עוֹלָ֔ם לַעֲשׂ֕וֹת

מלחמה ארוכה ועקובה מדם מאחורינו, והלא-נודע אורב במסתרים לפנינו. לא-מעט אנשים נכנסים לחרדות לנוכח המצב, וכאילו כדי להקשות עוד יותר