כל הפוסטים של הרב ד"ר רונן לוביץ (רב ניר עציון, נשיא תנועת 'נאמני תורה ועבודה')

האירוע המכונן בו עלה הלל לגדולה, והתמנה לעמוד בראש חכמי ישראל, התרחש לדברי חז"ל בערב פסח שחל בשבת. הלל הגיע

שני סוגים של מנהיגים שעלולים לשגות ולחטוא מוזכרים בפרשת "ויקרא". האחד הוא המנהיג הדתי-רוחני, הכהן הגדול, ועליו נאמר: "אִם הַכֹּהֵן

מלאכת המשכן הסתימה "כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה ה'," ומשה ממעשה עמו התבשם. הוא ברך על המוגמר וכה אמר: "יהי רצון שתשרה שכינה

  פרשת 'ויקהל' היא פרשה של עשיה קדחתנית. הפועל "ויעש" או "ויעשו" חוזר בה מספר פעמים רב ביותר בהקשר של

במבט ראשון אין כל קשר ודמיון בין מגילת אסתר לפרשת "כי תישא". אולם, בהתבוננות נוספת עולים קווי דמיון משמעותיים בין

המצווה "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק" מרחפת בחלל עולמנו ומהדהדת בשיח הציבורי מאז שמחת תורה אשתקד. המערכה הרצחנית והאכזרית

מינוי עובדי ציבור אמור להיעשות לפי קריטריונים ברורים של התאמה לתפקיד. כך לדוגמה, כאשר רוצים למנות כיום נציב לשירות המדינה,

בלימוד פרק "ארבע מיתות" במסכת סנהדרין, אותו יסיימו לומדי הדף היומי בשבת זו, הרגישו מן הסתם רבים מהלומדים אי נוחות

פתאום קם יתרו בבוקר, למחרת הצטרפותו אל בני ישראל במדבר, ורואה את משה חתנו יושב "לִשְׁפֹּט אֶת הָעָם" ו"הָעָם עומד

"נבואה שהוצרכה לדורות נכתבה" (מגילה יד, א), ושירת דבורה הנביאה שאנו קוראים בהפטרה, הוצרכה לדעתי לדורנו. בימי דבורה "חָדְלוּ פְרָזוֹן