כל הפוסטים ביעקב ספוקויני

סמיכות מעניינת בפרשתנו בין הברכה המשולשת שבפי הכוהנים ובין קורבנות הנשיאים. הברכה האמצעית "יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ" חשובה במיוחד

בסדר המחנות במדבר בולטים שני נושאים: האחד, ריכוז המחנות סביב אוהל מועד. השני, הסדר נראה כסדר צבאי מוקפד. שני הפסוקים

"וְרָדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָּׁה מֵאָה וּמֵאָה מִכֶּם רְבָבָה יִרְדֹּפוּ וְנָפְלוּ אֹיְבֵיכֶם לִפְנֵיכֶם לֶחָרֶב" [ויקרא כ, ח]. שואל רש"י: "וכי כך הוא

התורה התירה לנו לאכול בשר בהמה, אך הזהירה: "וְשׁוֹר אוֹ שֶׂה אֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ לֹא תִשְׁחֲטוּ בְּיוֹם אֶחָד" [כב, כח].

"וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִת יִהְיֶה כָּל פִּרְיוֹ קֹדֶשׁ הִלּוּלִים לַה'" [יט-כד]. רש"י משווה את מצוות נטע רבעי למצוות מעשר שני. כמו שמעשר

"כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם לַאֲחֻזָּה וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם" [יד, לד]. נוסח הפסוק

ימי חג הפסח הם סימן לקביעת מועדי השנה. כך נכתב בשו"ע [תכ"ח, ג']: "סימן לקביעת המועדים: א"ת ב"ש ג"ר ד"ק

"מַתְחִיל בִּגְנוּת וּמְסַיֵּם בְּשֶׁבַח, וְדוֹרֵשׁ מֵאֲרַמִּי אוֹבֵד אָבִי, עַד שֶׁיִּגְמֹר כֹּל הַפָּרָשָׁה כֻּלָּהּ" [פסחים י' ד]. מהי הגנות? רב אמר

”מַצָּה זוֹ שֶׁאָנוּ אוֹכְלִים, עַל שׁוּם מָה? עַל שׁוּם שֶׁלֹא הִסְפִּיק בְּצֵקָם שֶׁל אֲבוֹתֵינוּ לְהַחֲמִיץ." כך מובא בהגדה טעם אכילת המצות.