השיבה לירושלים
ההפטרה היפהפייה שנקרא השבת, יכולה להיקרא גם הפטרת החלומות. הנביא ישעיהו מתנבא על השיבה לירושלים, העיר שתגיע לשיא תפארתה: "קוּמִי
ההפטרה היפהפייה שנקרא השבת, יכולה להיקרא גם הפטרת החלומות. הנביא ישעיהו מתנבא על השיבה לירושלים, העיר שתגיע לשיא תפארתה: "קוּמִי
אחד ההבדלים הבולטים בין ישראל ובין העמים במהלך ההיסטוריה, התבטא בחוכמת המשפט, שהובילה למשפט צדק. הפסוק הראשון בפרשתנו "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים
בתוך שלל המצוות [55!] המופיעות בפרשתנו, בולט מאוד האיסור הכפול שלא לאכול דם: "רַק הַדָּם לֹא תֹאכֵלוּ עַל הָאָרֶץ תִּשְׁפְּכֶנּוּ
הפחד מהאויב הוא האויב הגדול ביותר. על כך אומרת התורה: "כִּי תֹאמַר בִּלְבָבְךָ רַבִּים הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִמֶּנִּי אֵיכָה אוּכַל לְהוֹרִישָׁם"
טו' באב מופיע במקורות כיום בו אירעו דברים טובים לעם ישראל. המשנה במסכת תענית [ד' ח'] אומרת: "אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן
ביום ראשון יחול צום תשעה באב. צום זה איננו סתם עוד יום צום בלוח העברי. במסכת תענית נכתב: "בְּתִשְׁעָה בְּאָב
"אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָצְאוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְצִבְאֹתָם בְּיַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן". שואל רש"י: "למה נכתבו המסעות הללו? להודיע שבחו
בעיצומו של הנושא העיקרי בפרשה, המערכה מול מדיין, יש הפסקה בסיפור המעשה לטובת מפקד בני ישראל, כנאמר בפסוקים הבאים: וַיְהִי
"אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב וְקַרְקַר כָּל בְּנֵי שֵׁת" [במדבר
אחרי פרשת 'מי מריבה', שהתרחשה בקדש, נאמר: "וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה מַלְאָכִים מִקָּדֵשׁ אֶל מֶלֶךְ אֱדוֹם… נַעְבְּרָה נָּא בְאַרְצֶךָ לֹא נַעֲבֹר בְּשָׂדֶה