שני נרות של גבורה
"וַיַּרְא יְהוּדָה וְאֶחָיו כִּי רַבּוּ הָרָעוֹת וְהַצָּבָא חוֹנֶה בִּגְבוּלָם וְיָדְעוּ דִּבְרֵי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר צִוָּה לַעֲשׂוֹת לָעָם לְהַשְׁחִית וּלְהַשְׁמִיד. וַיֹּאמְרוּ אִישׁ
"וַיַּרְא יְהוּדָה וְאֶחָיו כִּי רַבּוּ הָרָעוֹת וְהַצָּבָא חוֹנֶה בִּגְבוּלָם וְיָדְעוּ דִּבְרֵי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר צִוָּה לַעֲשׂוֹת לָעָם לְהַשְׁחִית וּלְהַשְׁמִיד. וַיֹּאמְרוּ אִישׁ
"וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו אֶל עֵשָׂו אָחִיו אַרְצָה שֵׂעִיר שְׂדֵה אֱדוֹם… וַיֹּאמֶר אִם יָבוֹא עֵשָׂו אֶל הַמַּחֲנֶה הָאַחַת וְהִכָּהוּ וְהָיָה
"וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר אִם יִהְיֶה אֱלֹקים עִמָּדִי וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ.
"וַיָּשָׁב יִצְחָק וַיַּחְפֹּר אֶת בְּאֵרֹת הַמַּיִם אֲשֶׁר חָפְרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו וַיְסַתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם וַיִּקְרָא לָהֶן שֵׁמוֹת כַּשֵּׁמֹת
וְאַשְׁבִּיעֲךָ בה' אֱלֹקי הַשָּׁמַיִם וֵאלֹקי הָאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּקִרְבּוֹ. כִּי אֶל אַרְצִי
אברהם אבינו מתגלה בשלוש הפרשות העוסקות בו, כבעל אישיות ענקית. איש חסד ואמונה, הדואג לא רק לעצמו ולמשפחתו אלא לכל
"וַיֹּאמֶר אֱלֹקים לְנֹחַ קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם אֶת הָאָרֶץ" [בראשית ו'
"וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל…". לראשונה נתקלים אנו במונח 'להשכיל'. כיוון שכך,
יהודים שפינו את גופתה מצאו בתוך אגרוף כף ידה פתק בו נכתבו בעברית המילים "חזק ואמץ" "לְדָוִד ה' אוֹרִי וְיִשְׁעִי…
עמידתם האיתנה של הלוחמים בגוש עציון תרמה תרומה מכרעת להישארותה של ירושלים הבירה בידי מדינת ישראל "הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ כִּי