כל הפוסטים בעידו פכטר

את סיפור יציאת מצרים היה אפשר לספר בהמון דרכים, ואף על פי כן התורה בחרה לספר אותו בצורה מסוימת מאוד.

החודשים האחרונים מאז 7 באוקטובר היו יכולים להיות רגעיה הגדולים ביותר של הציונות הדתית. ואינני מתכוון בהכרח למפלגה הנושאת שם

המדינה לא צריכה להפריע לדת אלא לממש אותה. כיצד עושים זאת? ישעיהו ליבוביץ' עמד בשעתו על אזלת ידו של הממסד

הרמב"ם כותב את מצוות כתיבת ספר תורה "ועתה כתבו לכם את השירה זאת" בהלכות ספר תורה ולא בהלכות תלמוד תורה.

  ברכת כהנים איננה מעשה קסמים. ודאי שהכהנים אינם מקור הברכה אלא א-לוהים. מצד שני, ברור באותה מידה, שהכהנים אינם

  ברכת כהנים היא טקס שכאילו לקוח מעולם אחר. כיום, בהעדר מקדש, אנו רגילים לאתוס הדמוקרטי שכוננו חז"ל, בו מתקיים

אחד הרגעים הקסומים בעיני במהלך תפילת הציבור הוא טקס ברכת כהנים. למרות מוצאי האשכנזי אימצתי את המנהג להכניס מתחת לטלית

עלייה לתורה היתה בעבר עניין של כבוד. ואף שגם כיום ישנם הרואים בכך כבוד, אין זה נושא את אותו מטען

  אחת הדילמות שחוזרות מדי שנה בחנוכה היא המתח שבין חובת ההדלקה בזמנה ובין הרצון לקיים את המצווה באופן משפחתי,

  כשהרמב"ם כתב את 'משנה תורה', הוא לא רק פסק הלכה אלא גם סידר את ההלכה. ולסידור ההלכה יש לעתים