כל הפוסטים בפרופ' מירון ח. איזקסון

פעמים רבות בשיחותינו אנו מתארים את העובדות "בגדול", בהכללה. המניעים לדיבור מסוג זה מגוונים: לעיתים כדי לא להטריד את השומעים

אחד הדברים המדוברים ביותר בחברה הישראלית הוא נושא האחדות. אין לדעת אם אדם מדבר יותר על הדברים שברשותו כדי לפרטם

בפרשת כי תישא אנו קוראים את הפסוק הבא: "ויאמר אין קול ענות גבורה ואין קול ענות חלושה, קול ענות אנכי

בתחילת פרשת "תרומה" אותה קראנו בשבת שעברה נאמר: "…מאת כל איש אשר ידבנו ליבו תקחו את תרומתי". הפשט כמובן מכוון

בשיעור הסטוריה בגמנסיה 'הרצליה' שאלה אותנו המורה מה היינו מציעים כמשפט מפתח להובלת הלימוד על תולדות האימפריה הרומית. אני זוכר

העובדה שהמילה משפטים חלה הֵן על הדיבור האנושי והֵן על הפעילות החוקית אינה סתמית. גם החוקים, או הדיונים המשפטיים המורכבים

בתחילת ספרוֹ "מוסריות" (ספרי מגיד, הוצאת קורן) מתאר הרב יונתן זקס ז"ל את המסע הארוך שהובילו לכתיבת ספר זה. לפני

אנו עסוקים לא מעט באופן שבו הדברים נראים לנו. דהיינו מה דעתנו על מה שלכאורה הֵן העובדות, או "פשוט" על

המילָה דוֹר נדירה למדי בחומש בראשית. והנה בתחילת פרשת נח יש לה מעמד מרכזי: "נח איש צדיק תמים היה בדורותיו",

השילוב בין ערכים הוא בדרך כלל מורכב. ככל שהערך אליו מתייחסים הוא יסודי יותר, כך תחולתו רחבה ומשמעותית יותר וממילא