כל הפוסטים באבי רט

אחת המידות המרכזיות שחסרונן זועק מכל עבר היא מידת הענווה. תרבות שלימה התפתחה בעולם – מפוליטיקאים ועד סלבריטאים, תרבות של

בסופו של דבר ובתחילתו של דבר, הכל מתנקז אל מקום אחד ואל מהות אחת- ירושלים. כל התפילות וכל התקוות, כל

שעות של אסון ומשבר מגלות כוחות ותעצומות נפש גדולים שחבויים בתוכנו, ומציפות לעיני כל ערכי יסוד של שותפות גורל, חסד,

כל הורה רוצה שסיפורו וסיפור משפחתו יעברו הלאה לדורות הבאים. כל עם, לאום, חברה, מדינה וכיוצא באלו רוצים שסיפורם יעבור

המילים 'קְדשִׁים תִּהְיוּ' מופיעות בתורה כציווי לעם ישראל. אילו התורה הייתה מסתפקת בשתי המילים הללו ומשאירה לנו את הדרך בה

  החל מחודש מרץ 1937 עד מרץ 1938 ארגנו אנשי התנועה הרוויזיוניסטית סדרה של הפלגות העפלה לארץ שיצאו באוניות קטנות

מאז היווסדו העם היהודי אינו רגוע. כל קורות חייו הם כתנועת מטוטלת הנעה בתזזיתיות מצד לצד ומקצה לקצה. זה בדיוק

הפילוסוף האנגלי הנודע והחשוב ג'ון לוק, בן המאה ה 17, השפיע רבות בכתביו ובספריו על התפתחות המחשבה המדינית באירופה וארה"ב.

גודלן של האותיות בספר התורה הוא אחיד, למעט מספר מקרים בודדים שבהן האות אותה כותב הסופר היא קטנה יותר או

במקום הקדוש ביותר לעם היהודי- קודש הקודשים של המשכן ובית המקדש, ניצבים מעל ארון הברית שני כרובים. תיאורים ופרשנויות רבות