כל הפוסטים בהרב עידו פכטר

גדלתי בחברה ציונית דתית. למדתי בחינוך ממלכתי דתי – ביסודי ואחר בישיבה תיכונית, הלכתי לבני עקיבא, התפללתי בבית כנסת ציוני-דתי,

עולמנו רחב ומגוון. יש מעשים ברורים של מצוות. כנגדם, ישנם מעשים ברורים של עבירות. אך בין לבין, נמצא מרחב עצום

  ברשימות הקודמות הצבענו על כך שאחד האתגרים המשמעותיים של הגות דתית ציונית היא לתת פשר דתי לחיים הגשמיים, חיי

ישנה סתירה ידועה בין המקרא ובין משנת חז"ל בנוגע לייעוד חיי התורה והמצוות. בעוד שהתורה מציגה את ייעודיה במסגרת חיי

  שלא תבלבלו. חוק הרבנים שח"כ אריה דרעי, בשליחות ח"כ שמחה רוטמן, ניסה להעביר בכנסת ירד רק באופן זמני מסדר

תמיכתה של מפלגת 'הציונות הדתית' בחוק המכונה 'חוק הגיוס' תיזכר לדיראון בדברי ימיה של הכנסת, ואני תקווה שגם תהווה נקודת

"מפני חטאינו גלינו מארצנו". כל המתפלל את תפילות המועדים מכיר את המשפט הזה. אבל האומנם? אם הייתם שואלים היסטוריונים, הם

"אני לא מסוגלת לראות את עצמנו חוגגים את ליל הסדר, חג החירות, השנה", כך אמרה בתו של אחד החטופים, שנמצא

בימים הללו כולם עסוקים בדבר אחד בלבד – במתן מענה למשבר החמור ביותר שידעה מדינת ישראל מיום הקמתה. כולם מגוייסים