תועלות העשייה והנתינה לאחר ולחברה
פרשת השבוע, 'משפטים', מלאה בחוקים העוסקים ביחסים בין האדם לחברו. ברצוני להתמקד במצווה אחת בפרשה ובהשלכותיה הרעיוניות וההתנהגותיות בכלל, ובחברה
כל הפוסטים במשה הלינגר
ברית סיני: פרשנות דמוקרטית לעומת פרשנות סמכותנית
משה הלינגר, המחלקה למדעי המדינה, אונ' בר-אילן; תנועת 'הנתיב השלישי' מדינת ישראל מוגדרת כמדינה יהודית ודמוקרטית. שילוב זה מוצא את
משה כסמל למנהיג מופתי
בפרשת השבוע, 'שמות', נפגשים אנו לראשונה בדמות החשובה ביותר בתולדות עם ישראל ואחת הדמויות החשובות ביותר בהיסטוריה האנושית – משה.
פמיניזם והלכה-לט': מעמד האישה בהלכה-סוגיות מרכזיות: נשים במרחב הציבורי- 4: עדות נשים (המשך ג')
בסיום הטור הקודם ראינו כי בקרב פוסקים אשכנזים (בגרמניה ובצרפת) מתקופת הראשונים (המאות ה-15- 11) הייתה מגמה של הרחבת האפשרות
אתגר הגיור יז': מניעי המתגייר
תולדות הגיור בישראל-תקופה שלישית, תקופת חז"ל (המשך) הנושא האחרון שבו נעסוק בגישות של חז"ל בסוגיית הגיור, הוא מניעי המתגייר. על
הגרים המקראיים
אתגר הגיור ז': תולדות הגיור בישראל-תקופת המקרא, המשך בסיום הטור הקודם, עסקנו בדמיון ובשוני שבין ה"גר" לבין ה"אזרח" במקרא. כאמור,
שלטון החוק ביהדות : הזיקה בין שלטון החוק לבין הענישה על מעבר על החוק במסורת היהודית
במערכת פוליטית ומשפטית אזרחית דמוקרטית, משמעות שלטון החוק היא בשני מימדים: המימד הסמכותי הכפייתי והמימד החינוכי הנורמטיבי. אזרח שומר חוק
יהדות ודמוקרטיה
לפני שני גיליונות עסקנו בעמדה לפיה מינוי המלך הוא מצוות עשה מהתורה. המייצג המובהק של הגישה המלוכנית הוא, כפי שראינו,
יהדות ודמוקרטיה
כפי שראינו בגיליון הקודם, מתוך פשט הכתובים עולה כי פרשת המלך (דברים, יז:יד-כ), אינה מחייבת את מינוי המלך, אלא תולה
יהדות ודמוקרטיה
כאמור בגיליון הקודם, הסוגיה הראשונה שבה יש לדון כאשר עוסקים במפגש שבין יהדות ודמוקרטיה, היא סוגית הממשל הראוי (הרובד הראשון