כל הפוסטים באביעד הכהן

  המתבונן בהיקף העצום של הספרות התורנית, לסוגיה וגווניה, שיוצאת לאור בימינו, אינו יכול אלא לעמוד נפעם לנוכח העושר הרב.

האירוע הנורא במירון, שבו קיפחו את חייהם 45 בני אדם, ורבים אחרים נפצעו, ייוותר לעד כצלקת מדממת וכואבת בתולדות מדינת

תרבות הדיבור והשיח בישראל ובעולם כולו, הולכת ומידרדרת משנה לשנה. אמצעי תקשורת המונים נגישים וזמינים לכל, דוגמת ה"תגוביות" (טוקבקים) במרשתת

  לכל "שבעת ימי שמחה" או להבדיל, שבעת ימי אבל, יש את ה"ויהי (לשון וי, קינה נהי ובכי) ביום השמיני"

כאשר נשאל מספר שנים לפני פטירתו ד"ר זרח ורהפטיג ע"ה, מקברניטי הציונות הדתית במשך הרבה למעלה מיובל שנים, ומחותמי מגילת

  בשלושה דברים ניכר רב: באישיותו, באנושיותו ובמורשתו. כדרכו של עולם, ככל שחולפות השנים, הולכת ונשכחת דמותם של ראשונים ואת

בשעה ששורות אלה יראו אור, כבר תתפרסמנה תוצאות הבחירות. שיאו של ההליך הדמוקרטי החשוב ביותר יהיה כבר מאחורינו, כאשר רבים

"מה נשתנה" מודל תשפ"א יהיה שונה מכל מה שהכרנו עד כה. הלימוד המשותף בליל הסדר, של הורים וילדים, לעתים שלושה

"נתגלתה חומרה חדשה". עשרה קבין של חומרות ירדו לעולם, ומכל מועדי השנה, נטל חג הפסח עטרה בראשם. מקדם ההחמרה בימים

באמצע העשייה הגדולה של מלאכת המשכן, בינות לכלי הזהב והכסף, התכלת והארגמן, סממני הקטורת הריחניים והבגדים המרהיבים, בחירת בצלאל ואהליאב