כל הפוסטים במשפטים

"וְכָל הַחַיִּים יוֹדוּךָ סֶּלָה, וִיהַלְּלוּ וִיבָרְכוּ אֶת שִׁמְךָ הַגָּדוֹל בֶּאֱמֶת… בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַטּוֹב שִׁמְךָ וּלְךָ נָאֶה לְהוֹדוֹת" (מתוך התפילה).

מרדכי (מוטי) מרמורשטיין כלכלן והיסטוריון, ד"ר לתולדות ישראל מיום שיצאו לוחמינו להשיב נקם לצרינו ולנקום את דמם השפוך של קהילות

שני נושאים המופיעים בסוף פרשתנו לא קשורים לכאורה למשפטים שלפניהם, לא לציוויי המשכן שאחריהם ולא זה לזה. האחד: הבטחה שאם

"הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ לִשְׁמָרְךָ בַּדָּרֶךְ וְלַהֲבִיאֲךָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי" (שמות כג, כ). רש"י מפרש כי שליחת המלאך

בנצי דל, יו"ר הוועד המנהל של קריית החינוך גבעת וושינגטון, ולשעבר מנכ"ל משרד החינוך התרבות והספורט אני מבקש לגעת מעט

אני זוכר את זה כאילו זה היה אתמול. חינכתי את כיתה ו', והגענו לסוף המחצית. תלמיד שלי קיבל את התעודה,

לאחר הקולות והברקים מהפרשה שעברה, השבת אנחנו צוללים לפרטים. כשמסתכלים על הפסיכולוגיה מאחורי המצוות, ניתן להניח שהן נוגעות במקומות טבעיים

הדיבר הראשון מעשרת הדברות "אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים" (שמות כ,ב), משמעותו כראש ושורש לכל המצוות,

אנחנו נעים מקוטב לקוטב בכל נושא אבל תמיד חוזרים לשחרור יהודה ושומרון ומה שבא בעקבות כך "לֹא אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ בְּשָׁנָה

בעוד העולם סבור ש'העולם שייך לצעירים', בעולמה של היהדות לדורותיה הוטלה דווקא על הזקנים, מתוקף גילם, סמכותם, ניסיון חייהם וחכמתם,