כל הפוסטים ברונן לוביץ

בעיית הדיבור השלילי הייתה בעיה מהותית בגלות מצרים. ירידת בני ישראל למצרים החלה בדברי יוסף על אחיו: "וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת

מבין השיטין של פרשת 'ויחי' מבצבצת ועולה דמותו של הגיבור היהודי המופלא ביותר אי פעם, הלא הוא שמשון הגיבור, שעלילות

בעוד יום השואה עוסק בשואה במבט כללי, ביום הקדיש הכללי נהגו אומרי הקדיש להתמקד ביחיד שלזכרו נאמר הקדיש. להתמקדות ביחיד

ברוב השנים קוראים את פרשת מקץ בחנוכה, ומפטירים בספר זכריה. השנה נקרא את הפטרת הפרשה שמתארת את משפט שלמה. הדמיון

הגבורה הנשית של זמננו עלתה ובלטה לנגד עינינו בתקופה שבין שמחת תורה לחנוכה השנה, והיא מחידושי המערכה הצבאית הנוכחית. תופעה

לא קל לבוא אחרי אברהם אבינו. אברהם היה פורץ דרך ומהפכן גדול, שפתח דף חדש בהיסטוריה האנושית. יצחק עלול להיחשב

  הרגע הגדול מתקרב עם פחד גדול ועם הרבה חששות בלב. 22 שנים חלפו אך האיום של עשו: "יקרבו ימי

  כל רכב צריך דוושת דלק כדי להאיץ ולנוע קדימה, ודוושת בלמים כדי להאט ולעצור. גם בנפש האדם מתרוצצים שני

מהו האדם – עפר ואפר או נזר הבריאה? התשובה המלאה היא: גם וגם. יום הכיפורים מחדד תשובה זו ומביאה לשיאה.

מגפת הקורונה שונה אמנם מנגע הצרעת שבפרשתנו, שכן לפי הדעה המקובלת בישראל, הצרעת המתוארת בתורה איננה מחלה מדבקת רגילה, וכדברי