כל הפוסטים ביעקב ספוקויני

"הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה" [פרשת החודש – שמות יב' ג]. פרשני התורה התקשו בכוונת

"וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹקיו וַיֹּאמֶר לָמָה ה' יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּכֹחַ גָּדוֹל וּבְיָד חֲזָקָה…

"וְאָמַרְתָּ לָהֶם זֶה הָאִשֶּׁה אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לַ-ה' כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְמִימִם שְׁנַיִם לַיּוֹם עֹלָה תָמִיד. אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר

תושבי א"י מתפללים על בני הגולה במקומות הקדושים ומקיימים מצוות יישוב הארץ גם עבור בני הגולה, ובני הגולה תומכים בהם

הרמ"א התגלה במלוא גדולתו כפוסק. הוא עצר את תפילת קבלת השבת עד לאחר השלמת החתונה. הוא עצמו ערך את החופה

הקונסול היפני, שהפר את הוראות ממשלתו, שילם על כך במשרתו. למרות זאת לא התחרט על מעשי החסד שעשה "וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ

הבריטים, במאבקם במעפילי אקסודוס, עשו כל טעות אפשרית. הייתה זו אטימות מבית מדרשו של פרעה שהקשיח את לבו ולא שלח

בעיראק הבנקים נסגרו למשך שבוע שלם על מנת למנוע מיהודים להוציא את כספם בטרם עלותם ארצה לקראת סיום המאבק על

  המפנה הגדול, שגרם לרבנים חשובים לצאת בהכרזה כי "סר פחד השבועות" הגיע לאחר שלוש החלטות בינלאומיות הקשורות באימוץ הצהרת

  הנצי"ב הלך בדרכם של יעקב ויוסף. שניהם ציוו להעלות את עצמותיהם ארצה, מתוך הבנה, שמקום הקבע של עם ישראל