כל הפוסטים בהרב יובל שרלו

ישנם ביטויים שטוב יהיה אם נפסיק להשתמש בהם, בשל העובדה שהם יוצרים טעות חמורה, ואינם מאפשרים לשים לב ליסודות המוסריים

המשתיקים מכניסים את עצמם למסגרת שבה הם פוגשים רק את מי שמסכים לדעתם, ומאבדים בכך את היכולת להתפתח אין טעם

אל לו לאדם לצפות לנס, אלא לחיות לאור העיקרון של "לפום צערא אגרא", ולפי גודל המאמץ וההתרכזות כך סיכויי (לא

  חטא שנחטא על ידי מנהיג ציבור צריך הודאה בציבור האם מי שסרח פסול חס ושלום לנצח? האם אין דרך

נוצר חיפוש עמוק אחר דרך להעלאת הנשמה, שהיא קשורה בנפטרים עצמם, ויונקת מהם "ויגווע יצחק וימות, ויאסף אל עמיו זקן

עכשיו הזמן לעשות את השינוי לקראת הפעם הבאה: ללכת בדרכה של תורה, ולייסד את המבנה השלטוני מתוך הצרכים אל התפקידים

הציבור צריך לפשר לקולות להישמע, ובד בבד להטמיע את ההכרה כי בינתיים מדובר בטענות, לא בעובדות העובדה שידיעה כתובה באתרי

בפגישות הראשונות מציג כל אחד את הצד הטוב שבו. כל הצדדים יודעים זאת, ועל כן – לא את הכל חובה

הכנסת אורחים בזמננו לבשה צורה אחרת: רגישות מתמדת לגרושות ולגרושים, לאלמנים ולאלמנות והזמנתם לצאת מהבדידות; שותפות בפתיחת השערים לגרי הצדק

מה שיקרב לאמונה לא יהיו הניסיונות להטיל על המערכת הפוליטית את החקיקה הדתית איך קוראים בשם ה'? מה משמעות הביטוי