הצומות בימינו
עשרה בטבת בפתח ומעגל השנה מזמין אותנו שוב לציין את חורבן הבית והארץ באמצעות תענית. במשך שנים כתבתי כאן ובבמות
עשרה בטבת בפתח ומעגל השנה מזמין אותנו שוב לציין את חורבן הבית והארץ באמצעות תענית. במשך שנים כתבתי כאן ובבמות
"חז״ל הזהירונו לא לסמוך על נסים. בייחוד אסור לסמוך על נסים בתקופה זו שכמעט יום-יום הם מתרחשים לנגד עינינו". במילים
ברקע המאבק לגיוס החרדים צריך גם להתייחס לאתוס המכונן של עולם הישיבות הליטאי, והוא אתוס הלמדנות. אלפים רבים של תלמידי
אם עוד לא שמעתם על הינוקא, כנראה שאתם ממש לא בעניינים. קשה לי להיזכר ברב מפורסם שעשו עליו בזמן כה
אני רוצה להזמין אתכם לחזור קצת בשאלה. ולא, אני לא מתכוון לכפירה או לאפיקורסות, וגם לא לעזיבת הדת. אני מתכוון
"מזל שיש גויים בעולם", אמר פעם הרב יונתן זקס בחיוך מר, "כדי שלפחות יהיה מישהו בעולם שיעריך את היהדות". זו
רשימה זו נכתבת בעקבות התפטרותה של הפצ"רית, לאחר שהודתה בהדלפתו של הסרטון הערוך משדה תימן. קולות מסוימים הקלו ראש במעשה
שני אירועים, לכאורה נטולי הקשר, ממחישים את הטרגדיה שבעירוב הפוליטיקה והדת במדינת ישראל ואוזלת ידה של מפלגת הציונות הדתית. ביום
עם חזרת החטופים החיים הביתה, היו רבים שהורידו את סיכת החטופים. הבולט בהם היה יו"ר הכנסת, אמיר אוחנה. הוא לא
תהא שנת פדות ושלום. הלוואי. שהשנה הבאה עלינו לטובה תהיה שנה של סיומות. שהחטופים ישוחררו, מי לביתו ומי לקבר ישראל,