כל הפוסטים בהרב ד"ר עידו פכטר

שני אירועים, לכאורה נטולי הקשר, ממחישים את הטרגדיה שבעירוב הפוליטיקה והדת במדינת ישראל ואוזלת ידה של מפלגת הציונות הדתית. ביום

עם חזרת החטופים החיים הביתה, היו רבים שהורידו את סיכת החטופים. הבולט בהם היה יו"ר הכנסת, אמיר אוחנה. הוא לא

תהא שנת פדות ושלום. הלוואי. שהשנה הבאה עלינו לטובה תהיה שנה של סיומות. שהחטופים ישוחררו, מי לביתו ומי לקבר ישראל,

ברשימה הקודמת הזכרנו את התפיסה המתפתחת של א-לוהים במקרא, למן סיפורי בראשית ועד הכתובים. ועם זאת, נראה שיש עקרון אחד

בעקבות הרשימה הקודמת בה טענתי שיש לעשות תשובה גם בתחום של תפיסת הא-לוהות, קיבלתי תגובות מגוונות. מספר מגיבים ביקשו ממני

את מצוקות ליבי אני חושף כאן בפניכם: בזמן האחרון אני נוכח יותר ויותר שהשפה הדתית, על צדדיה השונים, נתקעה אי

משנתו של הראי"ה קוק אקטואלית מאוד עבורנו כיום, ולו בשל סיבה אחת: אנו רחוקים מאוד מהיישום שלה – לא באופן

הטענות נגד המגזר החרדי שלא מתגייס חזקות ומוצקות. ההשתמטות שלהם מלקחת חלק פעיל בהגנה על המדינה היא לא מוסרית והייתי

20 שנה להתנתקות. 20 שנה לפצע הפתוח של הציונות הדתית, ושלי באופן פרטי. אני הייתי שם, בחור צעיר בן 22,

ישבתי לאחרונה בישיבה שבה השתתפו אנשים מתחומי עיסוק שונים, וכפי שקורה לא פעם, השיחה התגלגלה די מהר לענייני השעה –