יוסף ויהודה – שני משיחים לשתי תקופות
"וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי יְדַבֶּר נָא עַבְדְּךָ דָבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי וְאַל יִחַר אַפְּךָ בְּעַבְדֶּךָ כִּי כָמוֹךָ כְּפַרְעֹה". כל
"וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי יְדַבֶּר נָא עַבְדְּךָ דָבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי וְאַל יִחַר אַפְּךָ בְּעַבְדֶּךָ כִּי כָמוֹךָ כְּפַרְעֹה". כל
היינו מצפים כי האחים יבואו לסייע ליהודה במפגש הטעון. והנה, מן המתואר במקרא עולה שהאחים "התאדו" לחלוטין מן האירוע מפגש
זכר הלימוד המשותף הולך איתם כל הימים, והוא משמש סימן לזיהוי ולהיוודעות יעקב המבקש לרדת למצרים לפגוש את בנו האובד,
תיקון יחסי האחים שבפרשתנו מציע יסודות שאפשר ליישם גם ביחסים המתוחים שבחברה הישראלית בימינו רוח של אחדות שורה בפרשתנו, והיא
התהליך שהתחיל בגלות הראשונה ב'לגור' במצרים, מסתיים בשעה טובה בדור שלנו בהתיישבות ובהיאחזות מחודשת ומעמיקת שורשים בארץ ישראל השפה העברית,
כאשר האב מצווה את הבן לעשות דבר מה, והאם מצווה לעשות דבר הפוך, פוסקת הגמרא בכתובות (שם) שעל הבן להקשיב
באותן שנים ארוכות של ניתוק של יוסף מבית אבא, גמר יוסף בנפשו כי יהיה אשר יהיה, לא יביא את דיבת
כאשר אנחנו חווים חוויה גדולה, שמסעירה את הנפש, אנחנו צריכים לעבד אותה לאחר שיוסף נגלה לאחיו, רגע לפני שהם שבים
השפע החומרי והביטחון הלאומי הגיעו לנקודת רוויה שבה מתבקש הבירור לפני בואו של משיח בן דוד מדוע קטעו חכמים את
ארזי תכנן יחד עם קנטוני העמדת פנים כאילו המעפילים המיואשים עומדים לבצע התאבדות המונית בנוסח מצדה. תפקידו של קנטוני היה,