כל הפוסטים בפרופ' זהר עמר

כידוע, בשנת השביעית הופכים הקרקע ויבולה להפקר: "וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ וְאָכְלוּ אֶבְיֹנֵי עַמֶּךָ וְיִתְרָם תֹּאכַל חַיַּת הַשָּׂדֶה כֵּן-תַּעֲשֶׂה לְכַרְמְךָ לְזֵיתֶךָ"

הממצא הארכיאולוגי מגלה שבסופו של דבר רוב האוכלוסייה הישראלית העממית הקפידה לשמור על חוקי התורה בפרשתנו מובאת ההצהרה: "וָאַבְדִּל אֶתְכֶם

ניתן לזהות לפחות כמחצית משמות בעלי החיים שמזכירה התורה ברמת זיהוי גבוהה ביותר "וְזֶה לָכֶם הַטָּמֵא בַּשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ

"כָּל-הַמִּנְחָה אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לַה' לֹא תֵעָשֶׂה חָמֵץ כִּי כָל-שְׂאֹר וְכָל-דְּבַשׁ לֹא-תַקְטִירוּ מִמֶּנּוּ אִשֶּׁה לַה'" (ויקרא ב, יא). המנחות במקדש מבוססות

בפרשתנו מסופר על רוח ההתנדבות של העם לתרום עבור בניית המשכן: "וַיָּבֹאוּ הָאֲנָשִׁים עַל-הַנָּשִׁים כֹּל נְדִיב לֵב הֵבִיאוּ חָח וָנֶזֶם

מגדיר הצמחים: מבלי ששמתם לב, המקרא משופע בצמחים (הכל יחסי) והם לא נמצאים שם במקרה. לכבוד ט"ו בשבט בדקנו –

  היאור, מקור החיים של מצרים ובכלל זה של אלוהיהם וגם של פרעה המזוהה עמו: "אֲשֶׁר אָמַר לִי יְאֹרִי וַאֲנִי

  בתקופות שבהן אוכלוסיית הזאבים מתרבה הם עשויים להתקרב גם למשכנות האדם את סקירתנו הפעם נקדיש לזאב (Canis lupus) שזיהויו

התורה מתארת באריכות את שני חלומותיו של פרעה, פעמיים, בשינויים קלים והנה עיקריהם: "והנה מן היאור עולות שבע פרות יפות

פרשת שהותו של יעקב בבית לבן והחזרה לארץ ישראל מאפשרות לנו הצצה נדירה לעולם הרועים הקדום. כל השמות והכינויים של